שאלה: בן חמש הרטבה בלילה מציצת אצבע ואכילת יתר - (יעל)
שלום. בני בן חמש, ילד מדהים, מתוק, ושמח. מרגישה שהוא מוותר לעצמו בעניינים מסויימים: הוא מוצץ אצבע (מתוך מודעות ובחירה), מרטיב בלילה ולא רוצה להוריד את החיתול, והוא מחפש ומבקש (גם מחוץ לבית) כל הזמן ממתקים ושטויות. אני ובעלי מאד רוצים לעזור לו. אני יותר בגישה מאפשרת וחשבתי שאולי עדיף להתעלם ולתת לו להתמודד לבד עם הזמן אבל אני רואה שהוא לא בכיוון. לבעלי מאד קשה לראות אותו מוצץ/מרטיב/אוכל ומחפש שטויות ולמרות שהצעתי להתעלם הוא כן מדבר איתו על כל הדברים הנ"ל. לפעמים בעידוד, לפעמים בביקורת, ולפעמים בהסברה. אבל אני חוששת שההתעסקות הרבה בעניינים האלו ולפעמים ההערות מורידות לו את הבטחון. אני מאד מתלבטת איך לנהוג האם באמת להתעלם ולתת לו להגיע לנכונות בעצמו , או כן לנסות להביא אותו לנכונות על ידי הסברים ועידוד, אולי יש מקום לגעור בו לפעמים (בעיקר בעניין האכילה והמציצה). אשמח לשמוע עצות.. תודה רבה!
תשובה: בן חמש הרטבה בלילה מציצת אצבע ואכילת יתר - (0)
יעל שלום,
אני מסכימה איתך שביקורת מתמדת מורידה את הבטחון לילדים בדיוק כמו אצל מבוגרים - למשל בוס ביקורתי או נוזף. מאידך, גם העדר של גבולות ברורים או העדר הכוונה הורית שכוללת מערכת ציפיות תואמת גיל אינן תורמות. ילדים זקוקים להכוונה חיצונית וגם לדרישות מותאמות, כשאלו מלוות כמובן בקשר קרוב וחם ובזמן משותף מספק של נוכחות הורית. לכן, אני מציעה שתגדירו ביניכם ההורים את העקרונות החשובים לכם וכך תוכלו להגדיר זאת גם עבורו. ילדים יכולים לשאת אי הסכמות בין ההורים והבדלים בגישה, כל עוד זה מלווה בהסבר ברור.
בהצלחה,
מיכל