על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

בן 12 קושי חברתי

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  בן 12 קושי חברתי  -  (אודליה )


היי מיכל, בני כמעט בן 12 עולה לכיתה ו'. כשהיה בן 7 התגרשנו והוא נמצא רוב הזמן איתי, רואה את אביו פעם בשבוע בערך ומאד קשור אלי. יש לו 3 אחים גדולים ממנו. במשך כל השנים האחרונות חווה חרדות מאד קשות בלילה עד כדי כך שמסרב ללכת לישון ללא אחיו הגדול, חוזר על טקסים שונים לפני השינה כדי שלא יהיו לו סיוטים, ופעמים רבות מגיע לישון איתי באמצע הלילה. בנוסף, מה שמדאיג אותי מאד וצובט לי בלב- הוא בודד כל היום (בעיקר עכשיו בחופש הגדול), מסרב ללכת או להזמין חברים (על אף שפונים אליו, הוא לא דחוי). משעמם לו והוא יושב בבית מהבוקר עד הלילה בלי שום עיסוק, אלא אם אני לוקחת אותו לפעילות כלשהי או מפעילה אותו בבית. בכל פעם שאני מציעה לו לקבוע משהו עם חבר הוא מסרב וטוען שלא כיף לו עם חברים ושהוא רוצה ללכת רק עם המשפחה. רשמתי אותו לחוג כדורגל על מנת לחזק אותו חברתית, הוא מתמיד אך לא יוצר קשרים מעבר לזמן שבו החוג מתקיים. פניתי במשך השנה למחנכת שלו וביה"ס נתן לו שעות ייעוץ עם פסיכולוגית אך לא ראיתי שזה עזר במשהו.... אני לא יודעת מה לעשות, איך אפשר לעזור לו? טיפול פסיכולוגי יקר מאד ואין לי אפשרות לממן אותו. אשמח אם תוכלי לכוון אותי לפתרונות נוספים. תודה רבה רבה מראש

תשובה:  בן 12 קושי חברתי - (מיכל דביר קורן)


אודליה שלום,
את מתארת נער מתבגר שחווה רמת מצוקה דיי גבוהה מאחר ובשלב שבו אמור להעדיף את חברת בני גילו הוא בוחר להימנע ולהשאר קרוב אלייך, באופן שלעיתים מאפיין ילדים שמתמודדים עם דאגות בנוגע למבנה המשפחה. אני מבינה שלא היית מרוצה מהטיפול שהיה בו, אבל האם גם המטפל/ת חשב/ה שהטיפול לא מועיל לו? ומה הוא עצמו הרגיש בנוגע לטיפול? האם כן ייצר קשר קרוב והרגיש נוח בטיפול? לעיתים זה עיניין של 'חיבור' עם מטפל/ת ספציפית ולא כדאי לפסול את האפשרות להיעזר בדרך הזו. את צודקת שטיפול פסיכולוגי פרטי הינו יקר מאוד, אבל ניתן למצוא מענה מסובסד דרך קופות החולים או דרך השירות הפסיכולוגי העירוני, ישנן רשויות שמפעילות שירות למתבגרים דרך 'מרפאות מתבגרים' או דרך שירותי הרווחה. אני מציעה לא לדחות את העיניין כי התבודדות והימנעות בגילו עשויה להחמיר סביב דרישות חברתיות שיילכו ויגברו בהדרגה ומוטב לפנות ולקבל עזרה מתאימה עבורו.
בהצלחה,
מיכל
 X