על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

בכיינות של ילד בן 10

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  בכיינות של ילד בן 10  -  (ניקי)


שלום, בני בן 10 ,בכור יש לו 2 אחיות בנות 7 ו-2, התחלתי איתו גבולות בגיל מאוחר יחסית (גיל 4) כי גם הורה חדש למדנו כמו שאומרים וכנכד ראשון תמיד היה מפונק . כיום עדיין לא קל לו לקבל מרות כי גם מטבעו הוא אוהב לשלוט (בכיתה הוא המנהיג המנתב את החברים ) כך שבבית כל יום יש לנו היתקלויות מולו (לבעלי ולי) לא נעימות וכל הזמן יוצא שהוא מתבכיין ממש , מתעצבן, מעיף דברים מעצבים, אציין גם שהוא מתעצבן מהר מאוד מכל דבר, לא רגוע בכלל לדוגמא : כשאוסרים עליו לאכול ממתק נוסף אז מתחיל לבכות למה ..נו או שלא רוצה לישון ומושך את הזמן ואם אנו מענשיים אותו על ידי לקיחת הנייד לכמה שעות או איסור מחשב במקום להבין את העונש ושישפר את מעשיו, הוא ממשיך להתעצבן על העונש שקבל והתנהגותו נהיית יותר עצבנית וממש רב איתנו גם במילים ובקללות אני שונא אתכם ..
בעלי ואני מיואשים כבר הוא בוכה בכמות שאחיותיו הקטנות לא מתנהגות ובוכות כך בכלל .
איננו יודעים איך לקרוא אותו ולעזור לו לעזור לנו לחזור לחיים יותר נעימים כי האוירה בבית ממש לא נעימה .

אודה לכל עזרה .

תשובה:  בכיינות של ילד בן 10 - (0)


ניקי שלום,
את צודקת לגבי הקשר בין היעדר הגבולות מאז שבנך היה צעיר לבין הקושי שלו להתמודד כיום: ילד שלא למד כפעוט להתמודד עם דרישות חיצוניות מתקשה מאוד לעשות את זה אחר כך, והוא מגיב בחוסר אונים, בבהלה ובעלבון. מאידך, מדברייך עולה שעם אחיותיו הצלחתם טוב יותר, כלומר שאתם כהורים מסוגלים לזה ומבינים את החשיבות. זה עוד לא מאוחר. אני ממליצה מאוד לפנות לעזרה עבורו ועבורכם כהורים במטרה למצוא דרכים אליו כיום. ענישה לא פותרת את זה, עליכם ללמוד כלים יעילים יותר כדי להגיע אליו ולאפשר לו לרכוש יותר בטחון.
בהצלחה, מיכל
 X