שאלה: אני מרגישה שאני קצת מפספסת אותו - ( מור )
שלום, בני בן השלוש וחצי ילד נבון ומקסים. לפני שנה וחצי נולד לו אח פגוע עקב מצוקה בלידה. מאותו הרגע הבית השתנה ובהתאם למצוקה שלנו ניהלנו את הבית. וכשהתינוק הגיע הביתה הוא הפסיק לאכול ועד היום יש לו בעיות שפה שמשתפרות אבל ממש לאט.(קשה להבין אותו). הוא נכנס לגן חדש והוא לא מוכן לשחק עם ילדים רק עם חבר אחד שהיה איתו בגן הקודם. אני מאוד יוזמת ודוחפת אותו להכיר חברים חדשים ואני מוצאת שאני ממש נודניקית, הוא לא רוצה ללכת לחוגים, הוא מעוניין רק בחבר ההוא. לאחרונה הוא מרבה להשתמש במילה אני עצוב ... , אני מרגישה שאני קצת מפספסת אותו, איך אני מעלה לו את הביטחון העצמי? איך אני הופכת אותו חזרה לילד שמח, אשמח לשמוע את עצתך תודה,
תשובה: אני מרגישה שאני קצת מפספסת אותו - (0)
מור שלום,
אחים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים בעצמם עם הרבה מאוד עיניינים פסיכולוגיים שקשורים בהתנהלות הבית סביב האח הפגוע, חלוקת המשאבים של ההורים ועם הצורך שלהם למצוא את מקומם מחדש. יש ילדים שמוצאים עצמם חייבים להצטיין בכל מחיר כדי לרצות את ההורים ולהעניק להם נחת ואחרים דווקא הופכים בעייתיים כדי לזכות גם בהתייחסות דומה. מדובר בילד צעיר אומנם, אבל יתכן מאוד שזו דרכו להגיד שגם לו קשה, ושגם הוא עצוב על מה שקרה במשפחה. חבר אחד לילד בגילו זה יפה מאוד, ומכיוון שהוא רק שבועות ספורים בגן הייתי מניחה לו מהעיניין הזה ובהדרגה בודקת עם צוות הגן האם י עוד ילדים שעימם הוא משחק ולנסות להפגיש אותו עימם, להציע לארח אותם בביתכם וכו'. לגבי חוגים, אין מה ללחוץ, מדובר בפעילות פנאי שעליו לרצות בה והוא עדיין מאוד צעיר, עוד יהיו לו מספיק שנים לשם כך.
בהצלחה,
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
