שאלה: איפוק בעשיית צרכים בקרב פעוט - (אלי)
שלום,
בני בן שנתיים ושמונה חודשים, והחל תהליך גמילה בגיל שנתיים וחודש. הדרך לא הייתה פשוטה, אבל מאידך גם לא חריגה מדי. חשוב לומר שגם בזכות סיוע ואמפתיה של הגננת הקודמת שלו, הגענו למצב שהילד הולך לשירותים ללא חשש ומבצע את צרכיו. תחילת השנה (ספטמבר) לוותה במעבר לגן חדש ולאחריו שוב נכנסנו לסגר. במהלך הסגר החל סוג של רגרסיה, שבה הפסיק לאט לאט את תדירות היציאות שלו, עד שהגיע למצב (שבו אנו נמצאים היום, באותו סטטוס) של איפוק מעשיית קקי למשך ימים, עד שכבר אין ברירה (הגוף מכניע) והוא מבצע את צרכיו בתחתונים או בחיתול במהלך שנת הלילה, כאשר כל עשייה כנ"ל (כשהוא ער) מלווה בהפגנת לחץ איום מצדו. אנחנו הורים טריים, האינטרנט מלא בהמלצות סותרות, וחשוב לומר שמרבית האנשים שהתייעצנו איתם (הגננת החדשה, רופא המשפחה הוותיק ועוד) אמרו פשוט "להתעלם", "לשחרר" והכל ייפתר. עברו כבר מספר שבועות, ואני לא רואה שיפור, ואני מאוד חושש שהזמן לא פועל לטובתנו בבניית חוויות חיוביות בקרבו עד כדי הסרת החששות שלו.
אשמח לקבל עצה - האם אכן "לשחרר"? איפה הגבול שבו כן צריך לשקול פנייה לגורמים מקצועיים? תודה!!!
תשובה: איפוק בעשיית צרכים בקרב פעוט - (מיכל דביר קורן)
אלי שלום, מיומנות התפתחותית חדשה שנרכשת, ובעיקר אם במאמץ, הינה פגיעה מאוד ללחצים ולשינויים. כלומר, למרות שכבר הצליח להתרגל, בנך מצוי ברגרסיה בעשיית הצרכים בגלל שהרבה אנרגיה מופעלת בדברים אחרים כמו להתרגל לגן החדש, שזו חוויה מאתגרת מאוד כמובן. אני מציעה לנסות לעזור לו ביצירת שגרה קבועה ככול הניתן של 'לנסות קקי' בזמנים קבועים, כ10-20 דק' אחרי האוכל, ולחזק על עצם הניסיון ולא על ההצלחה. חשוב שהעיניין יהיה גם מלווה בהסברים שאתם כעת מנסים לעזור לו לחזור למה שהוא כבר ידע לעשות אבל כעת הגוף שלו שכח כי התאמץ בדברים אחרים, ושאתם סומכים עליו שזה יצליח שוב בהדרגה, שאתם איתו ותתמכו עד שזה שוב יצליח. ולגבי שאלתך מתי פונים לגורמי מקצוע... פונים כמרגישים שלא מצליחים לבד, ושהמתח סביב העיניין הופך כזה שצובע את כל היחסים איתו, זה מחיר כבד מידיי ולא כדאי להגיע לשם.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
