על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

איך לעזור לילדה שלי בתקופת פרידה מהאישה

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  איך לעזור לילדה שלי בתקופת פרידה מהאישה  -  (דוד)


שלום,
אני ואישתי נמצאים בתחילת תהליך גישור ופרידה. יש מתח מכל העניינים שקורים עכשיו. חשוב לי לציין ש10 חודשים אנחנו כבר גרים בבתים נפרדים ואני רואה את הילדה כ-3פעמים בשבוע. ורק עכשיו הילדה באה פעם ראשונה לישון בבית שלי. מאחר וניסינו לשמור על שיגרה כמה שיותר פשוטה ונורמטיבית עבורה בלי הרבה זעזועים. הילדה בת בת 8.5 ומלפני שבועיים( תחילת תהליך הגישור) אני רואה שהיא בתוך קושי לכל ההתרחשויות. זה מתבטא בהתכנסות, שקטה יותר, מתלוננת על כאבי בטן כשאין מחלה ברקע. וברור לי שהיא עוברת קושי גם כשהיא מ'שתחררת' אפילו לחצי יום מההתכנסות. אני שם לב שהיא נכנסת לשם שוב. הילדה באופן כללי 'סוגרת' ולא נותנת ל'היכנס' ככה שמאוד קשה לי
לדבר איתה באופן חופשי על מה שקורה ולהקנות לה ביטחון, אהבה, תמיכה. כדי לעזור לה ל'שחרר', ל'התנהקות','להחליף אווירה' ובמיוחד לעזור לה לעבד את החוויה. אני מבקש את העזרה המקצועית מכל מי שיכול לעזור ולייעץ באיזה אופן יותר טוב לנהוג איתה. החשש שלי הוא ש'האגירה' שהיא עושה והנושאים הכבדים יטילו קשיים נוספים כגון פרשנות מוטעת, אשמה כלפי עצמה, כעס ותיסכול לא מווסתים,דימוי עצמי שיפגע,קשיים חברתיים שיווצרו. אנא תגובתכם..

אב מודאג

תשובה:  איך לעזור לילדה שלי בתקופת פרידה מהאישה - (0)


דוד שלום, תחילה ברצוני לחזק אותך על ההתבוננות הרגישה והאמפתית כלפי בתך: זיהית נכון והיא כנראה עוברת תקופה קשה שגורמת לה להסתגר. העובדה שהיא התחילה לישון בבית שלך הופכת את הפרידה שלכם למוחשית וממשית יותר, זה כבר לא משהו ארעי, וזה עושה את זה יותר קשה. אני מציעה להמשיך לחזר אחריה ולהתעקש על הזמן איתה, לעודד אותה לפעילויות משותפות ככול הניתן, כאלה שבהן שניכם נהנים וצוברים חוויות חיוביות יחד - הכוונה לא לאיזו חופשה מפוארת, אלא לרגעים אישיים ואינטימים כמו הליכה לגלידריה, רכיבה על אופניים וקריאת סיפור יחד, מצבים שניתן לשמר ביומיום באופן רציף שיעודדו אותה לביטחון בקשר איתך ולאהבתך הרבה אליה, כמו גם לסבלנות שלך להכיל אותה בכל דרך. אני מניחה שעם הזמן היא תצליח לדבר יותר, כאשר תרגיש שאתה באמת פנוי לשמוע ולהקשיב למה שהיא עצמה עוברת ולקושי שלה. כדאי לערב גם את יועצת בית הספר בעיניין הזה. בהצלחה רבה מיכל
 X