שאלה: איך להכין את בתי בת ה 3 למעבר דירה וגן - (אמא מתלבטת)
הי,
בעוד כשבועיים אנחנו עוברים דירה (אני, אישי, בתי בת 3.5 והתינוקת בת 1.3). המרחק מהמשפחות יהיה גדול יותר בשעה וחצי.
בנוסף, בתי הגדולה (בת 3.5) תתחיל בספטמבר גן חדש בעיר אליה נעבור.
1. לגבי מעבר דירה: עד כה טפטפנו לה לגבי המעבר - את הדברים החיוביים שיהיו בבית החדש (היא התלהבה) וכן נסענו כמה פעמים לראות את הבית (תחילה מבחוץ ואח"כ מבפנים אך ללא ריהוט, רק השלד של הבית). לדעתי היא התייחסה לזה כאל משהו מעניין וכסוג של משחק אבל לפני כשבועיים היא אמרה "מתי נסע לבית החדש? (עניתי) ואז אמרה "וגם נחזור לבית הישן" אמרתי שלא נגור יותר בבית הישן והיא נהייתה עצובה ואמרה "לא. אני רוצה את הבית הישן, אני לא רוצה ללכת לבית החדש" וזה חזר על עצמו בעוד כשלוש הזדמנויות שונות כשדיברנו על המעבר. בהמשך סיפרתי לה על יום המעבר (שנארוז הכל ויבוא מוביל שיעמיס את זה על משאית ויקח את זה לבית החדש. שאלה איך הוא ירים ואמרתי שיש לו שרירים. מאז התמקדה בעניין של השרירים וההובלה - אולי כי היא לא יודעת מה זה "שרירים" וניסתה להבין את המילה).
2. לגבי הגן החדש: כבר לפני חודשיים התחלתי לטפטף שעוד מעט תסתיים השנה בגן. וכל החברים שלך מהגן ילכו לגן אחר וגם את. בפעם הראשונה הוספתי "אם תרצי לפגוש חבר מהגן הישן אז נדבר אם אמא שלו ונבוא לבקר" - בתי נהייתה עצובה ואמרה "לא. אני רוצה להישאר בגן הישן".. המשכתי לטפטף באופן ניטרלי (לא הלהבתי אותה על הגן החדש כי אני בעצמי לא מכירה ואין לי פרטים לספר לה. ובנוסף, לי יש חרדות בנושא לגבי סייעות מתעללות לא עלינו - כך שהפרידה מהצוות המוכר קשה גם לי ואני לא רוצה שהיא תרגיש בכך ותתחיל לחוש משהו שלילי.
השאלה -
מה הדברים החשובים שיש לומר / להכין אותה אליהם בנוגע לשני השינויים הללו (הדירה והגן).
איך לזהות אם יש לה קושי ואיך לתמוך?
אציין שאני בעצמי לא נלהבת לגבי המעבר (אישי כן נלהב)
תשובה: איך להכין את בתי בת ה 3 למעבר דירה וגן - (מיכל דביר קורן)
שלום רב,
מעברים דורשים הכנה והסתגלות וכמו למבוגרים, גם לילדים זה קשה מאוד. נשמע לי שאת מנסה להעניק לה כמה שיותר פשר לחוויות וזה כמובן מועיל וחשוב, אפשר גם לעשות טקסי פרידה בהם היא נפרדת מהבית הישן (מהקירות, מהחדרים...) ועושים גם אלבום מצולם שלו כדי שתהיה מזכרת קונקרטית. יחד עם זאת, ברור שיהיו געגועים, גם לבית הישן וגם לגן בזכות היותם מוכרים ופחות זרים מהקודמים. זה מובן, טבעי וברור, ולא צריך להימנע מלדבר עליהם או להזכיר אותם כדי למנוע כאב, להיפך, פרידה טומנת בחובה גם אובדן על מה שהיה - שביל מוכר, כלב של השכנים, ספסל אהוב, וגם תקווה לשינוי - חברים חדשים, חדר גדול, ועוד. ברור שהקושי לשכם עם השינויים מורגש אצלה, וגם זה ניתן לדיאלוג: "גם אני חוששת איך יהיה בגן החדש, אבל גננת יודעת כל כך הרבה שירים/מציירת יפה/אוהבת ילדים (או כל דבר שנראה לך מאפיין אותה) שזה יהיה מאוד כיף להיות אצלה בגן.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
