שאלה: אוננות ילדים - (חנה)
ביתי בת הכמעט 5 התחילה עם האוננות בגיל כמעט 3 אך הייתה עושה זאת לעיתים רחוקות מאוד שהייתה רוצה להירגע ככה שלא הערנו יותר מדי. בחודשים האחרונים זה התגבר אצלה ובחודש
וקצת האחרון לאחר שראיתי באופן יום יומי בתמונות שנשלחו בקבוצת הגן תמונות ובחלקם ראיתי אותה עושה זאת באמצע מפגש בגן, עשיתי טעות מחוסר ניסיון ומהרקע שמגיעים (דתיים) ובמשך כמה שבועות דיברתי איתה כל יום והסברתי לה שזה לא בסדר לעשות זאת בגן וככה כל יום ואפילו לאחר תקופה אפילו הייתי אומרת זאת בטון קצת כועס.
לפני כשבוע הגננת דיברה איתי על זה מכיוון שזה הפך להיות במשך רוב היום בגן. לאחר שיחה איתה ולאחר קריאה שלי קצת על הנושא החלטנו שאעשה עם הילדה שיחה שבה הסברתי לה שזה בסדר גמור שהיא נוגעת בגופה ושאני מבינה שזה נעים לה אך זה משהו שצריך לעשות בפרטיות וכל פעם היא מרגישה שיש לה צורך בכך היא יכולה לגשת בגן לשירותים ובבית היא יכולה לגשת לחדרה. ובמידה וזה קורה שוב בחצר או באמצע מפגש הגננת תיגש אליה ותזכיר לה שהיא יכולה לגשת לשירותים.
לאחר 3 ימים מהשיחה הזאת הגננת אמרה שזה כרגע לא כל כך עוזר וזה עדיין ממשיך רוב היום בגן והיא משתדלת לגשת אליה להזכיר לה.
איך להמשיך מפה? לתת לזה עוד זמן? לטפל בזה באופן אחר/מקצועי? במידה וכן לאיפה צריך לפנות?
תשובה: אוננות ילדים - (מיכל דביר קורן)
חנה שלום,
את צודקת: השיחות הללו לא עוזרות, ויש הרבה ילדות בגילה שאוננות עוזרת להן לפרוק מתח ולהירגע. ההנחייה לעבור למקום פרטי נכונה, אך לא תמיד מפחיתה את הצורך. כדאי לנסות להציע לה אמצעי הרגעה נוספים, כמו מעבר לעיסוק אחר: "בואי אני אשחק איתך בפינת בובות", "בואי נלך לצייר", מבלי שמתייחסים לעיניין עצמו. בנוסף, אפשר לנסות להציע לה חפצים שתוכל להחזיק או למעוך.
מרבית הילדות מפסיקות את האוננות המוקדמת סביב גיל 6, אבל חשוב להבין שזה שונה מגילוי המיניות המאפיינת את גיל ההתבגרות ולכן שיחות של 'לא צנוע' אינן רלוונטיות כאן בכלל, היא לא יכולה להבין את הקשר בין התחושה הנעימה שהגוף מספק לה לבין צניעות וזה רק יכול לסבך אותה בהמשך סביב תפיסת הגוף.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
