שאלה: אובדן כלבה במשפחה ילדה בגיל 3 החלה לגמגם - (מעיין)
שלום רב
לפני כשבועיים הכלבה שלנו נדרסה, היא הייתה אצלנו כשנה. אנחנו הורים לארבעה ילדים, בגילאי 7,5,3,1. הילד הגדול מאוד היה קשור לכלבה, היא מדבר עליה הרבה ולעיתים גם בוכה. הילד בן ה-5 לא היה כל כך קשור אליה, והוא ממעט לדבר על זה. הילדה בגיל 3 הייתה מאוד קשורה אליה, היא עדיין לא במסגרת של גן. מאז היא אימצה בובת כלב שהיא קוראת לה בשמה של הכלבה, היא לעיתים אומרת שהיא רוצה את הכלבה האמיתית. ובימים האחרונים היא החלה לגמגם, להיות קשורה מאוד למוצץ ומתנהגת לא בצורה אופיינית לה. אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות ואיך להתמודד. מההתחלה אמרנו לילדים את האמת, הם גם היו עדים לתקרית, לא ראו את הדריסה אבל היו בבית כשזה קרה. הילד הגדול ראה את הכלבה כשהיא הייתה על הכביש ולא זזה, לדבריו. מה עלינו לעשות? הילדה בגיל 3 מאוד מלחיצה אותנו.
תודה רבה!
תשובה: אובדן כלבה במשפחה ילדה בגיל 3 החלה לגמגם - (0)
שלום מעין,
את מתארת אירוע קשה מאוד לכל המשפחה, והעובדה שהילדים לא מגיבים באותו אופן לא משקפת שהם לא הושפעו מזה באותו אופן, אלא שדפוסי התגובה שלהם להלם, אובדן ואבל הם שונים. בת השלוש שנצמדה לבובה והחלה לגמגם, מגיבה באופן הכי מותאם: זו עבודת אבל, של עיבוד ועיכול החוויה, והיא מאוד הולמת למה שקרה. אני חושבת שנכון לדבר עם כל הילדים, לזכור את הכלבה ולאפשר את הגעגועים, העצב והבכי. אל תנסו להרחיק אותם מהעיניין כדי שישכחו: דווקא הדיבור על החוויה הקשה הוא שיעיל במקרה הזה. לעיתים, אחרי זמן, עוזר לילדים לדעת ש"הצוואה" של הכלבה שהייתה לכם היא שתיקחו כלב/ה חדש, לא "במקומה" אלא כדי שתוכלו לתת חום אהבה ובית לעוד מישהו שיזכיר לכם אותה ואת החוויות הנעימות שהיו לכם יחד. זו תקופה לא פשוטה עבור הילדים והם בוודאי זקוקים לכם מאוד.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
