שאלה: משבר זוגי גדול מאוד - (ללא שם)
הי, אני ובעלי נשואים 13 שנים ויש לנו ילדים. אנחנו דתיים. אנחנו שותפים טובים, אבל מעולם לא הרגשתי שאני אוהבת אותו והיחסים הפיזיים בינינו לא היו טובים אף פעם.
בשלוש השנים האחרונות משהו בי השתנה, אני מרגישה זרה בבית שלי , וכל הזמן לא מרוצה וכעוסה. ובעצם, משגעת אותו בחוסר שביעות הרצון שלי למרות שהוא טוב כלפיי ומאוד משתדל. מאז הקורונה הוא גם עובד מהבית, ואני מרגישה חנוקה ממנו. ורוצה זמן עם הילדים לבד. רוצה זמן עם עצמי לבד. אני מרגישה שהתחושות האלה הרסניות , אבל לא מצליחה להימנע מהם ולא מצליחה לשקם את הזוגיות הקודמת שלנו.
בנוסף, וזה ישמע מוזר ומופרך - אבל - אני חושבת שאני רוצה זוגיות עם אישה. מה שכמובן לא יקרה אף פעם.
במהלך השנים היינו בכמה וכמה טיפולים מיניים וזוגיים, אבל לא הועילו. אני מרגישה שבוזה נורא . ויש בי עצב גדול.
האם אפשר להתקדם מכאן למקום שהוא לא פירוק הבית ? ופגיעה גדולה מאוד בילדים ? (4 ילדים)
מהניסיון שלי, טיפול פסיכולוגי מתמקד מאוד ברצון הפרטני של האדם האינדיווידואלי , אבל כאן יש מכלול משפחתי שאני פשוט אפרק .
תשובה: משבר זוגי גדול מאוד - (נעה מצגר גרנות)
שלום לך,
מה שאת מתארת הוא מצב מאוד מורכב ועדין עבור אדם ומשפחה. על פניו הדבר הטבעי הוא להמליץ על טיפול זוגי אבל את אומרת שהייתם שם וניסיתם זאת. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני. החשש שלך שבטיפול פסיכולוגי ידחפו אותך לעשות את המעשה שלטובתך האישי על חשבון משפחתך הוא טבעי אך לא כך אמור לעבוד טיפול. מטפל/ת מנוסים יעזרו לך לראות ולהחזיק את כל המורכבות במצב כולל טובת הילדים כמובן. אגב, טובת הילדים היא לא תמיד שהוריהם יישארו נשואים אם המשמעות היא שאחד מההורים שוקע לתוך מצב נפשי קשה.
נשמע שאת זקוקה לעבור תהליך עם עצמך, להבין עם מה את מסוגלת לחיות ועם מה לא
ומהיכן נובע העצב הגדול שאת חשה. הדרך הזאת, של טיפול אישי, לא תהיה קלה אבל לפחות יש בה סיכוי להתפתחות ותנועה. לאן תוביל התנועה את תצטרכי לגלות בתוך התהליך.
דעי שהמצב שאת מתארת לא נדיר. יש הרבה נשים (וגברים) שנתקלים בקשיים האלו שלרוב לא מדוברים. אל תישארי עם זה לבד..
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
