שאלה: שינוי בהתנהגות אמא קשישה - (רחל)
אמי בת 90 ונמצאת בדיור מוגן. בתקופה האחרונה קרו מספר ארועים שבהם טענה כי נאמרו לה דברים פוגעים מצד אנשי צוות ואנשים אחרים בעוד אנשים אלה מכחישים בכל תוקף. בנוסף, כל אימת שקורה מקרה כזה (אמיתי או מדומה) היא עוברת מאחד לשני ומספרת את אותו סיפור אינספור פעמים. הדבר גורם כמובן לאי נעימות ובסופו של דבר להתרחקות אנשים ממנה. ניסיתי לבקש ממנה להתעלם אך היא בשלה. מה אפשר לעשות?
תשובה: שינוי בהתנהגות אמא קשישה - (0)
רחל שלום,
הפניתי את שאלתך לד'ר רועי שגיא, פסיכיאטר בכיר, וזו תשובתו:
רחל היקרה שלום,
אמך הגיעה לגיל המכובד תשעים. ממכתבך איני יודע מהו מצבה הגופני, התפקודי והנפשי. האם יש לה מחלות כרוניות כלשהן, ואילו תרופות היא נוטלת? האם היא עצמאית בתפקודי היומיום (אכילה, רחצה, ניידות וכו׳) או שמא נזקקת לעזרה סיעודית או אחרת? מה מצבה הנפשי והקוגניטיבי? לכל אחד מהמרכיבים הללו השפעה על האדם בכל גיל וביתר שאת בשנות הזקנה, עת אנו עדים לא אחת להידרדרות כללית במצב.
אנשים מבוגרים, הנמצאים במוסדות עלולים גם להיות בסיכון להתעללות כזו או אחרת. ראשית צריך לברר ולהסיר את החשד שהדיווח של אמך הוא אמיתי.
בשלב הבא, יש מקום לטעמי לערוך הערכה נפשית, תפקודית וקוגניטיבית לאמך. למשל, לא פעם כחלק מתהליך שיטיוני (דמנטי) האדם עלול לפתח מחשבות שווא כלפי אנשים אחרים בסביבתו (כולל בני זוג, משפחה או מטפלים צמודים) כאילו הם מנסים לפגוע בו, לגנוב ממנו וכו׳. בשל הפגיעה בזיכרון יש לא פעם חזרתיות על דברים שנאמרו, שלא נעשית מתוך טרחנות אלא פשוט בשל השכחה.
אם הסיבה לשינוי בהתנהגות היא אכן הידרדרות קוגניטיבית הרי שקיים אתגר לא פשוט בטיפול ובהתמודדות של האדם עצמו, בני המשפחה, הסביבה וגורמי הטיפול השונים. לכל מקרה יש את מאפייניו הספציפיים והקשיים המיוחדים לו ובהתאם גם רצוי לתפור את אסטרטגיות ההתמודדות. מרפאות פסיכוגריאטריות ומרפאות זיכרון, כמו גם עמותות (למשל עמדא) שונות יכולות לא פעם לסייע בהתמודדות עם האתגרים המורכבים הללו.
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
