שאלה: שאלון - (סקרנית)
היי, אני בטיפול ומסקורנת לדעת. האם פסיכולוגים נקשרים גם למטופלים? ואיזה רגשות אתם מרגישים? אני משערת שזה לא באותו אופן כמו שהמטופלים נקשרים אבל יש מצב שאתם אוהבים מטופל אחר יותר מהשני? או מתחברים למישהו יותר? ואיך הפרידות בשבילכם?
נראה לי שהשאלה המרכזית שלי היא האם באמת אכפת לכם חרף הזרות?. הרי המטופל בסופו של דבר אדם זר בעבורכם, האם למרות זאת, עדיין אכפת לכם ועד כמה באמת יכול להיות לכם אכפת מאדם זר? האם אתם חושבים לעיתים על המטופלים גם בזמנכם בפנוי, לאחר שהשעה הטיפולית הסתיימה?
אני בטיפול מעל שנה, הוא חביב, אמפתי ודואג ונדמה שהוא נקשר אליי יותר משאני אליו. נקשרתי אליו במידה מסויימת, אבל לא ממש, וזאת למרות שהוא שיא האכפתיות. קשה לי תחושת הזרות, למרות שהוא מאוד משתדל לגרום לי לחוש בנוח. לא יכולה שלא לתהות עד כמה כל זה אמיתי, הרי אני אדם זר בעבורו, למה שיהיה אכפת לו בכלל? הוא בעבורי אדם זר, למרות שהוא כן מספר דברים על עצמו ואפילו דברים אישיים, ועליי מן הסתם הוא יודע הרבה מאוד דברים אישיים שסיפרתי לו, כך שאולי אני פחות זרה בעבורו. בקיצור.... אין לי מושג וזה מבלבל.
סליחה על הצפת השאלות ושוב תודה רבה!
תשובה: שאלון - (גלעד הורוביץ)
שואלת יקרה,
תשובתי לכל שאלותייך, כן.
אנחנו מרגישים (:
זה מבלבל אבל קשר הוא קשר, גם אם בתוך גבולות מקצועיים.
דברי אם המטפל שלך על תחושתייך, ככה, כפי שדיברת איתי, זו תהיה התקדמות חשובה, אל תחששי, זה נורמאלי וטבעי.
בהצלחה
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
