שאלה: קונפליקט בסיום טיפול - (שואלת)
שלום רב,
אני בת 26, סטודנטית לעבודה סוציאלית. התחלתי טיפול פסיכותרפי לפני 3 שנים בתקופה שבה אבי חלה , והמטפלת ליוותה אותי לאורך כל התקופה כולל כאשר הוא גסס ונפטר. היא תמכה בי לאורך כל הדרך והקשר בינינו היה מאוד קרוב... כשחלפה הסערה, הטיפול שינה כיוון והתחיל להתמקד יותר בתוך עצמי ולא בהשרדות שבחוץ. התחלתי לחוש שאני זקוקה לסיוע אחר שהוא לא פסיכודינאמי אלא יותר מכוון, הדדי, משתף, אפילו עם נגיעות של "רוחניות" כמו דמיון מודרך ונשימות... התחלתי לחפש תוך כדי הטיפול גם דברים אחרים שמאוד עזרו לי והטיפול הדינמי תקוע ודורך במקום. העליתי את התחושות לגבי הקשר מול המטפלת והיא טענה לאורך כל הדרך שאני מחפשת את הדרך הקלה, את הדבר המושלם. תהיתי עם עצמי האם זה נכון והתשובה שעניתי לעצמי היא שלא. אני פשוט זקוקה למשהו אחר. המטפלת שלי המשיכה לטעון שיש הרבה דברים בתוכי שצריך להבין ולהעמיק ולחזור לילדות ושעכשיו כשהתחלנו להתעסק בעצמי אני רוצה לעזוב. בנוסף היא טוענת שאני משחזרת את הדפוס שלי בקשרים קודמים. מכיוון שאני גם לומדת את זה אני מבינה על מה היא מדברת ואני מתוסכלת מאוד. אני יודעת שזו שאלה מורכבת ואני מקווה מאוד שיש תשובה למישהו כאן, אבל האם להקשיב לאינטואיציה או שהיא צודקת??? כל התהליך הזה שאני רוצה לעזוב ומרגישה שהיא לא משחררת אותי (והיא אומרת לי שצריך לדון בהרגשה הזאת שיש לי , כי זאת רק הרגשה שלי) בערך שנה. אני מרגישה מבולבלת, מתוסכלת, מיואשת. אני רוצה לעזור לעצמי אבל מוצאת את עצמי נקרעת בין האינטואיצה לבין מה שהיא אומרת לי וזה אוכל אותי. יש לציין ששוחחנו על זה פעמים רבות והיא טוענת שהיא משחררת אותי אבל איני מרגישה כך . כרגע אמרתי לה שאני עוזבת אבל אני מלאה ברגשות אשמה ושאלות האם עשיתי דבר נכון או שמא אני פוגעת בעצמי יותר???
תשובה: קונפליקט בסיום טיפול - (0)
שלום שואלת,
אילו היתה לי תשובה שהיתה מניחה את דעתך... בוודאי שלא אוכל לומר אם את עושה נכון או פוגעת בעצמך יותר, ואילו התיימרתי לעשות זאת, הייתי מוליך אותך שולל.
בהצלחה
עמית
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
