שאלה: נפגעתי מהפסיכולוג - (שי)
שלום,
אני בת 24 נמצאת קרוב לשנתיים בטיפול פסיכולוגי.
הגעתי לטיפול בעקבות חרדה, אך במהלך הטיפול המטפל הבין יחד שהבעיות עמוקות יותר, ולכן מעבר לחרדה אנחנו מטפלים גם בנושאים אחרים כמו קשרים בין אישיים וכו׳
לאורך כל הטיפול היה לי קשה מאוד להפתח ולתת אמון במטפל, ולא בגללו, אלא בגלל האישיות שלי שלא מאפשרת לי להחשף ולהתפרק מול אף אדם.
בגלל העבודה המדהימה שעשה איתי המטפל הצלחתי להגיע למצב שאני כמעט לגמריי נחשפת ואפילו בתקופה האחרונה אני מרגישה שינוי של ממש.
בחודשיים האחרונים, אני יוצאת עם מועקה כמעט מכל פגישה שלנו כי אני מרגישה שנגמרה לו הסבלנות, או שהוא חושב שאני ״טוחנת מים״. בפגישה האחרונה הרגשתי שהוא ממש לא איתי, ואני מבינה שגם פסיכולןגים הם לפני הכל בני אדם, אבל משום מה נעלבתי מאוד.
אני כבר כמה ימים חושבת על זה כמעט בלי הפסקה ואני לא יודעת אם ראוי להעלות את העניין הזה בפגישה, וגם למען האמת אני ממש לא רוצה שהתהליך יסתיים בכעס מצידו, זה התהליך הכי חשוב שעשיתי בחיים ואני רוצה לזכור אותו כמשהו חיובי.
אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני באה בהאשמות כלפיו ושאני כפוית טובה אבל אני חושבת שאם לא אפתח את זה בפניו אני אשאר עם העלבון והפגיעה עד שזה יביא לסיום הטיפול בדרך שאני לא רוצה בה.
התחלתי לחשוב שאולי הוא חושב שהגענו לגבול שממנו כבר אין מקום לשיפור, ואולי הוא מחכה שאני אעלה את נושא סיום התהליך הטיפולי. אבל האם זה לא תפקיד המטפל להודיע שאכן הגענו לשלב הסיום?
איך הייתם ממליצים לפתוח את הנושא מבלי להפנות אצבע מאשימה?
תשובה: נפגעתי מהפסיכולוג - (0)
שלום שי,
תודה לך על הפנייה החשובה ונוגעת ללב.
בהחלט חשוב שתפתחי את הנושא.
נראה כי חלק מהעבודה שלך הוא להרגיש בנוח להרגיש רגשות שליליים בתוך קשר משמעותי, ולא להיכנס לעמדה מרצה או פחד שיפגעו בך בחזרה.
את המטופלת ועל כן חשוב שתעלי את רגשותייך באופן חופשי ולא מצונזר ככל האפשר.
נשמע שאתם עושים דרך חשובה כבר זמן ממושך יחד, וזה עוד שלב שבו תוכלו להמשיך יחד לחקור את הפחדים והחרדות ולאפשר יותר דרגות חופש להיות.
בהצלחה
שחף
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
