שאלה: ניתוק דיסוציאציה וחרדות - (רעות)
כבר כמעט שנה שיש לי הרגשה של ספקות. שהמציאות לא אמיתית למרות שהיא עומדת לנגד
עיני, פחד שאין דבר כזה באמת עולם, פחד שאני לא באמת
נוכחת למרות שאני כן, פחד שהכול סתמי.
המעשה הכפייתי: בדיקה שהכול אמיתי, מסתכלת ובודקת ללא
עצמים ,חפצים, על הסביבה, על אנשים שזה קורה לעיתים
גבוהות. מנתחת כל דבר שאני אומרת או מישהו אחר אומר או
עושה ומנסה להבין מה המשמעות, מנסה להבין מה ההיגיון
שעומד מאחורי כל דבר. לפעמים נוגעת בעצמי ומסתכלת
במראה לבדוק שאני נמצאת אבל זה קורה לעיתים נמוכות. גם
כאן חוזר על עצמו העניין שאני מחפשת אישורים מהסביבה,
בודקת באינטרנט ומציפה בפורומים.
התוצאה:מרגישה חוסר ביטחון וספקות, עדיין מרגישה שזה לא מספיק
משכנע אותי וכתוצאה מכך נתקפת בחרדה קשה ולא מסוגלת
לחוות את החיים בצורה ספונטנית. מפחדת שלא אבין
משמעויות או שאפרש סיטואציה בצורה לא נכונה. מרגישה
שהגוף פועל על אוטומט ולא מצליחה להבין איך אני עושה את
זה. תחושה שהמודע התערער, מרגישה מודעות יתר לפרטים
שאצל אדם נורמטיבי לא קיימים. מודעות יתר למתרחש,
בדיבור, בתנועות גוף, לסביבה לאנשים....
הפסקתי לפני שנה עם הציפרלקס שהחזיק אותי 7 שנים והמצב החמיר לאחר כמה חודשים ספורים. קיבלתי את הציפרלקס בדיוק בגלל הופעת המצב הזה והוא חזר לי בשנית.
לפני חודשיים התחלתי מחדש עם 10 מג ציפרלקס ולפני שלושה שבועות וקצת העלו לי ל15 מ"ג. כמו כן אני נוטלת קלונקס (כדור ליום שמתפרס לבוקר צהרים וערב) מספר חודשים ומרגישה שהוא מגביר לי מאוד את הניתוק ומצד שני גורם לכך שלא יהיו לי התקפים. אני מרגישה שהגוף שלי מכור לכדור הנורא הזה ( לקלונקס) ואני רוצה להפסיק אותו באיזשהו שלב שכבר הציפרלקס יתחיל להשפיע.
מה דעתכם בנושא? האם עליי להתאזר עוד בסבלנות עם הציפרלקס?
אציין שאני נמצאת בטיפול שיחתי פעמיים בשבוע ואני מרגישה שיפור חלקי.
לא יודעת מה לעשות, מפחדת להשאר תקועה במצב הזה, יש לי פחד מחוסר שליטה ופחד שאכנס לדיכאון מהמצב הזה. הוא מגיע בגלים במהלך היום.
אציים שאני מטופלת 10 שנים בטיפול פסיכולוגי שהפסקתי באמצע וחזרתי באשפוז יום לאחר שמצבי החמיר.
אני סבלתי מטראומות בילדות כגון הורות לא חיוביות, אלימות פיזית ונפשית, חוסר חום ואהבה.
בנוסף לפני שנה סבי וסבתי נפטרו ומאז אני חווה הלמת, מין תחושת הלם, ניתוק, בהלה, פחד ממוות ומאובדנות והתעסקות אובססיבית סביב הנושא.
הייתי שמחה לדעת איזה סוג טיפול יתאים עבורי למצב של חרדה, דיסוציאציה שנמשכת זמן רב ולחוסר ביטחןן. כמובן שתרופתית מנסה להתאזן מחדש על הציפרלקס הפעם במינןן מוגבר ממה שהייתי לוקחת בעבר.
תשובה: ניתוק דיסוציאציה וחרדות - (שירה אינגבר-כהן)
שלום, נשמע שאת מתמודדת עם חוויות לא פשוטות. טוב שאת בטיפול ובמעקב פסיכיאטרי. שינויים בטיפול התרופתי כדאי לעשות באופן מאוד מאוד הדרגתי ובליווי פסיכיאטרי. אם את חוששת מחזרת החרדות עם הורדת הקלונקס, כדאי לשתף בכך את הפסיכולוג/ית שלך. ישנם כלים פסיכולוגיים באמצעותם ניתן להתמודד טוב יותר עם חרדות. בנוגע לשאלתך לגבי טיפול מתאים עבורך: את מתארת קשיים נרחבים, וחוויות קשות בעברך. חוץ מטיפול בגישה פסיכודינמית שהוא בד"כ הטיפול הרווח המוצע במקרים כאלה, ישנן גישות נוספות שיכולות לסייע, כגון "סכמה תרפיה". בהצלחה
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
