שאלה: נבואה שמגשימה את עצמה צריכה הסבר - ( אנונימית)
היי,
יש לי איזה שהיא רתיעה מגברים מבחינת יצירת קשר זוגי. אני ממש נמנעת מלאת כי לא נעים לי בכל המפגשים.
הרי מפגש ראשון אמור להיות סתם שיחה חברית ואצלי זה קצת שונה כך הבנתי.
כמעט כל המפגשים שלי שהם כמובן במקום ציבורי יש ישר חתירה למגע וזה לא נעים לי. למשל:
1. כאלו שישר מנסים לנשק בלי קשר לסיטואציה ואני אפילו לא מדברת על נשיקה חברית או על הלחי אלא בשפתיים. נשיקה רומנטית זה קרה לי 3 פעמים אם לא 4. בפעם האחרונה שזה קרה פשוט קמתי והלכתי. אני לא רק שלא שם אני די בהלם מזה ואני הרבה פעמים מנסה להבין את הצד השני למה הוא עושה את זה?
2. כמובן שיש כאלו שישר גם שולחים ידיים ונכנסים לי לטריטוריה.
הרבה זמן ניסיתי להאשים את עצמי ובכלל מכל החיזורים הלא נעימים שלי ברחוב ,אפשר לקרוא לילד בשמו הטרדה מינית?
בהתחלה שמרתי לעצמי וחשבתי שכך זה חיזור כולל כל הערות ברחוב או אם מישהו נוגע . כמובן שכלום לא נעים לי.. אבל שוב חשבתי שכך הם הדברים עד שדיברתי עם חברות והבנתי שזה לא ממש כך.כך או כך נהייתה לי מעין חרדה כלומר שמישהו מתקרב אליי או מסתכל עליי ועומד לעשות צעד הבטן שלי מתהפכת אני רק רוצה שילך...
אני מסרבת בכל תוקף להכרות עם מישהו ולא רוצה להיות בסיטואציות 1:1.
ואז אחרי הרבה זמן שאני שוכחת ממקרה מסוים ואולי שוב יוצאת זה חוזר על עצמו.
הבנתי "שזו נבואה שמגשימה את עצמה" האשימו אותי ואני ממש אבל ממש לא מבינה מה לא בסדר בהתנהלות שלי.
נתחיל מביגוד?
קרה לי מקרה שממש בכיתי ושאלתי כבר את חברה שלי אם אני נראית כמו זונה או משהו? זה היה שיצאנו ליום הולדת שלי והיא הגיעה עם חברה שלה מהשכונה שאגב דתיים ולפתע היה לה חבר שבא עם חבר שלו. לא יחסתי חשיבות לבחורים וכנראה שאחד פזל עליי והוא הציע להחזיר אותי הביתה לא חשדתי בכלום ובדרך פנה למגרש ואמר לי שהוא חוטף אותי.. ואז אמרתי לו שאני רוצה הביתה והוא התחיל ללטף אותי משום מה לא פחדתי ממנו יותר מידי כי הוא קטנציק והייתי אחרי צבא אז בטירונות לימדו אותנו קרב מגע אבל כשבאתי הביתה ממש בכיתי..
טשאלתי את חברה שלי אם זה קשור לאיך שאני נראית או מתלבשת?
ויש עוד מקרים שאין זה המקום לפרט לך יותר מידיי..
אני רק אציין שכל מה שקשור לנשיות הוסתר. כלומר בגדים נשיים כבר לא ממש בא בחשבון. לעולם לא אלבש חצאית שמלה.. בקיצור מנסה כל הזמן לא להתבלט ועדיין בולטת בשטח.
הרבה בחורים היו אומרים שאני סקסית וזה מעליב... אני אגב רזה ואין לי חזה ואני לא מבינה כלום.. מה סקסי בי?
כמובן שזה נמדך גם להטרדות באוניברסיטה בעבודה...
בקיצי... אני תמיד בסוג של סטרס למשל אם אני עולה במעלית עם גבר לבד... ממש מרגישה צורך לגונן על עצמי.
מה שאני מנסה לומר שבאמת הרבה פעמים כשאני לחוצה מסיטואציה אז היא מתרחשת
אתה יכול לומר לי אחרי הנאום הזה.. מה גורם לזה לקרות?
אציין שאני תמיד עם גינס רגיל חלק חולצה טי שרט ובמקרה הטוב חולצה יותר אלגנטית. ואיפור בקושי.. נעלי עקב קטן במקרה הטוב.. ממש מנסה לא להבליט את הגוף. כי הכל זאת הבגד עושה את האדם ומי שרוצה לבלוט יודע להבליט את עצמו..
הדבר היחידי שאני מאשמיה את עצמי שזה אולי שהם יודעים למי לעשות את זה כלומר מישהיא שנראית עדינה ושברירית?
אשמח לתובנות אם בכלל יש כי האשימו אותי שזה שהו שאני עושה.
תודה
תשובה: נבואה שמגשימה את עצמה צריכה הסבר - (גלעד הורוביץ)
שואלת יקרה.
ראשית, נתחיל עם עניין האשמה, כל מקרה של הטרדה הוא בשום אופן לא אשמתך! מעבר לכך, זכותך וחובתך לעצמך להתנגד מיד, לשים גבולות ברורים.
לעניין מדוע זה חוזר על עצמו, את צודקת שישנם גברים שמזהים חולשה, בלבול וחרדה אצל אישה כאפשרות להטריד ומנצלים זאת.
חשוב להבין האם את משדרת / בוחרת בצורה לא מודעת גברים / מכניסה עצמך לסיטואציות שמשחזרות פגיעה.
ואם כן לעזור לך לשנות את ההתנהגות שמזמינה גברים דוחים / בעייתיים / מסוכנים לחייך ולמרחב האישי שלך.
בקיצור נא לפנות לטיפול :)
להבין יותר מה מביא אותך לסיטואציות לא נעימות ואיך להימנע מהן, איך לבחור נכון ואיך לשים גבולות ברורים.
בהצלחה
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
