הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

לידה ועבר

פורום טיפול פסיכולוגי

מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות,
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע

שאלה: לידה ועבר - (מסורבלת)

שלום,
שנים ארוכות פחדתי ללדת ורצתי ילד בו זמנית. בעברי, אבא מטריד מינית ואמא פסיבית. חלק גדול מכך שדחיתי רגשית ההריון הוא שכל הזמן חששתי לבן שיוולד, לא רציתי שיחווה חוויתי. והיו לי לא מעט הפלות.אני כעת בהריון ויש לי תחושות אמביוולנטיות. ואני נורא רוצה בן וממש יש לי דחייה מזה שיכול להיות שתהיה בת. אני פתאום מריגשה שממש אבל ממש לא רוצה בת. מתביישת להגיד: גליתי שחלק ממני מסתכל על הבת כאילו יותר נחותה, פחות טובה, יותר בעייתית. ואני נורא פימינסטית, אקטיבית ומשכילה. אני לא מצליחה להבין את עצמי וזה מחריד אותי ומדכא אותי. למה אני מרגישה כך? דווקא צריכה לשנוא בנים, לכאורה הצד שפגע בי וההפך קורה! אודה לעזרה.

תשובה: לידה ועבר - (0)

מסורבלת שלום, אני ממליץ לך לפנות לטיפול כדי לברר בדיוק את השאלות האלה שנוגעות בכל בזהות ובמשמעות לקיום. בהצלחה

X