שאלה: התפרצויות זעם והתקפים - ( לנה )
שלום רב, הנושא שאני פונה לגביו וקצת קשה לספר אותו בכתב,אך איני יודעת לאן לפנות אז אולי תוכלו להפנות אותי מכאן. אמי בת 48 והיא לא הייתה גרה עם גבר כבר כ 10 שנים,בשנה האחרונה היא רזתה המון בסביבות ה60-70 קג'. כמובן בגלל הירידה הגדולה היא גם פגשה מישהו ובמהרה התחילה לחיות איתו. בהתחלה אני ואחיי תמכנו בה מאוד אך במהרה גילינו כי ההתנהגות שלה התחילה להיות מוזרה,היא הפסיקה לבוא אלינו וכמעט לא יוצרת קשר איתנו,לא רוצה שנבוא אליה. היו לה כמה פעמים מצבים של הסטרייה וחוסר שליטה עצמית,כאילו היא נכנסת למין בועה משלה ומדברת שטויות. היא מדברת בזעם,אפילו את המורה של אחותי הקטנה היא תקפה מילולית כשזו התקשרה לדבר איתה לגבי ההתנהות של אחותי. היא פשוט הפסיקה לתפקד כאמא. היא לא מקשיבה לנו ולסובבים לה,היא פשוט עושה מה שהיא רוצה. אמרנו לה שמשהו קורה איתה אך ניא לא מאמינה לאף אחד. רק מי שהיא מקשיבה לו הוא בן זוגה שלפי מה שנראה לנו משפיעה אליה לרעה מאוד! מה עלינו לעשות כמשפחה?איך אלינו לפעול?למי לפנות? הרי היא לא רוצה ללכת לשום מקום ופשוט מכחישה הכל. תודה רבה מראש על העזרה
תשובה: התפרצויות זעם והתקפים - (0)
לנה שלום,
אני תמיד נזהר בהתייחסות לסיפורים על אודות בני משפחה ש'מושפעים לרעה' מגורמים מחוץ למשפחה. אם אמכם מתנהגת בצורה שמסכנת את עצמה או אחרים בסביבתה - אני סומך עלייך שתדעי באיזה אמצעים לנקוט על מנת להגן על עצמך ועליה. לגבי כל השאר - ההמלצה היחידה שאני יכול לתת בלב שלם לאור התיאור שאת מוסרת, היא משהו שלא כיוונת אליו באופן גלוי: כדאי שתמצאי כתובת להתייעץ אתה באופן מסודר ומפורט, אם בצורת טיפול נפשי לעצמך ואם בצורת חבר/ה שיכולים להקשיב ולהאיר זוויות שלא נלקחו בחשבון עד כה. בתקווה שלמרות הכיוון השונה אליו הצבעתי, תמצאי בכך תועלת.
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
