שאלה: אבוד בחיים - (ג)
שלום, שמי ג' אני בן 30, יש לי עבודה נפלאה ומספקת וחיים בלי תלונות סך הכול. בתקופה האחרונה אני חש מאוד אבוד וללא כיוון. בת זוגתי מזה שנתיים כבר לוחצת על חתונה ואינני מרגיש שאני מוכן לכך. לצערי נאלצתי עקב נסיבות כלכליות גם לחזור לגור יחד עם בת זוגתי עם ההורים, מצב שאינו פשוט בכלל. אני מרגיש שסביבי אנשים יותר סגורים על עצמם ויודעים מה הם רוצים ואילו אני תקוע
תשובה: אבוד בחיים - (0)
שלום ג,
שאלתך נוגעת ללב. נראה שגיל שלושים עבורך הוא, מעבר להחלפת הקידומת, צומת שבו אתה נדרש לענות על שאלות שנוגעות לעתידך. האם להמשיך ישר בדרך אל היעד או לחשב מסלול מחדש? האם להתחייב לבת זוגך ולאבד את החופש שבאי-מחויבות? אין לי ספק גם שהמעבר למגורים משותפים עם חמיך, סליחה, עם הורי זוגתך, מעורר מתח וקונפליקטים, כמו-גם הנסיבות שהביאו למעבר זה.
עולה מדבריך שידך אינה משגת לפנות לטיפול נפשי בשיחות באופן פרטי; אולי תשקול לפנות דרך קופת החולים או במרפאה לבריאות הנפש המסונפת למשרד הבריאות (שם הטיפול עדיין מסובסד כולו, בשנתיים הקרובות)? שיחות עם איש/ת מקצוע שנועדו לברר את מקורות החוויה של היותך אבוד ותקוע, יכולות להרחיב את אפשרויות הבחירה שלך, שנראות לך כרגע מצומצמות – ולתת הקשר נוסף לקנאה שאתה חש כלפי אחרים שנראים לך כ'יותר סגורים על עצמם'. ועם ההקשר הנוסף, באה ההקלה.
דרך צלחה.