שאלה: מיואשת - (רווית)
אני רווית בת 33 פרודה עם ילדה כבר שנתיים.אספר את סיפורי בקצרה.בעלי ואני חווינו משבר אחרי הלידה שכבר לא יכלנו לסבול אחד את השנייה וכבר שנתיים כמעט לא גרים יחד לפני שנתיים גם הכרתי בטעות אהבה גדולה גם הוא נשוי עם ילדה שנינו מאוד מוסריים אבל האהבה ניצחה ואנחנו כמו זוג לכל דבר.העניין הוא שתכננו להתגרש כל אחד מבן זוגו ולהיות יחד..אך הבעיה שבעלי מסרב לתת גט.מצב שהוביל אותי לסוג של דכאון כי אינני יכולה להיות עם אהובי עוד בסתר..אני רוצה יותר ונדמה שגם הוא.עכשיו מכיוון שלעת עתה בעלי לא נותן לי גט האם אני צריכה להגיד לחברי שיעזוב את אשתו ולפחות יהיה פרוד כמוני?או שאני לא צריכה לדבר איתו על כך עד שאני אהיה חופשייה?תבין שממש קשה לי ככה..נורא קשה לי מצד אחד להסתתר עם אהבת חיי וגם קשה לי שהוא חי עם אשתו
תשובה: מיואשת - (0)
שלום רב רווית
אני חושבת שבלי קשר למה שקורה עם חברך את צריכה לעשות הכול כדיי להפרד מבעלך במידה ובאמת אין טעם למערכת היחסים.
כלומר האם את מוכנה להפרד סופית מבעלך גם אם החברות עם החבר תסתיים? אני חושבת שאת מאוד חוששת אולי להשאר לבד ובלי בן זוג אך הפחד הזה לא יכול להכריע אותך.
בנוסף נשמע שאת חוששת כי חברך אולי לא באמת מעוניין להפוך את הקשר ל"ממשי" ולכן לא מעזה לגעת בנושא ומתייעצת בפורום. אני חושבת שאם את מספיק קרובה אליו אלו שאלות שחייבות להישאל ואולי את חוששת להתמודד עם התשובה.
יתכן והחבר שלך מסיבות אלו ואחרות מוכן לחיות חיים שלמים וכפולים ואולי את כבר לא (למרות שאת כן עושה זאת). יתכן גם אפשרות שהחבר מרגיש שגם את
אמביוולנטית ולכן לא עושה שום צעד בנידון. אני מציעה לך למרות החששות כן לפתוח בשיחה גלויה וכנה ולהתמודד עם הפחדים.