שאלה: אנחנו לא מצליחים להחליט על דבר אחד - (בחור בן 32)
אני בחור בן 32 ללא ילדים במערכת יחסים מזה כשלוש שנים. טובה ויציבה ומלאת סיפוק. בזמן האחרון אנחנו חושבים על להתחתן ולהקים משפחה ומתחילים לדבר "תכלס" : כמה ילדים היא ואני רוצים, איך נחנך, היכן נקנה בית וכו .. וכ.. אנחנו לא מצליחים להחליט על דבר אחד!
כול סוגיה מעלה מריבה קיצונית .. התחושה שכול אחד יצטרך לוותר וויתור כואב מידיי על הרבה מידיי דברים שחשובים לו. למשל אני נורא רוצה לגור בצפון הויא בשום פנים ואופן לא מוכנה! אני רוצה ארבעה חמישה ילדים והיא שניים גג.. וכול שיחה כזו מקפיצה מריבות עולם... אני יודע להגיד שעד עכשיו צד אחד תמיד וויתר לשני אבל זה היה בדברים קטנים כמו באיזה בית קפה לשבת.... הפעם מדובר בדברים מאוד מאוד רגישים ומורכבים.. מה לעשות? האם אנחנו לא מתאימים? אני ממש מרגיש שאין מוצא...
תשובה: אנחנו לא מצליחים להחליט על דבר אחד - (0)
אין ספק שהגיע הרגע "האמיתי" שבו אתם נדרשים להתמודד עם שאלות מורכבות הרבה יותר מקפה... ואכן חיים בשתיים הם לא חיים לבד... "חופשי זה לגמרי לבד".. ברגע שהחלטתם לחיות בזוגיות אתם מבינים כי תצטרכו להתגמש, לוותר, להתסגל - אבל וזה אבל גדול לא להמחק, לא להכנע. הרבה זוגות מתוך חרדה של התמודדות עם קונפליקטים מוותרים עד כדיי כניעה ולאחר שנים מרגישים "לפתע פתאום" זעם עצום.
במילים אחרות כן צריך להתחיל להתמודד עם ההבנה שחיים בשניים זה לא בדיוק מה שאני רוצה וזה חיים של פשרות וויתורים. הרבה פעמים מתוך השלמה עם הוויתור צץ לו רעיון חדש- לא שלך לא שלה- אלא של שניכם. למשל בעניין המגורים הרעיון לא לגור בצפון/ כמו שאתה רוצה וגם לא במרכז כמו שהיא רוצה אלא אולי באזור אחר לגמרי של שניכם.. שאפילו לא חשבתם עליו. פעמים אחרות למשל בעניין הילדים צריך להבין לעומק מה זה עבורה שני ילדים לעומת ארבעה ולהפך- מה זה עבורך ארבעה ולא שניים. ככול שתבינו על מה הרצון יושב- תוכלו יותר להציע רעיונות של תנועה, פשרה ומרחב חדש להתבוננות. לסיכום אני חושבת שאתם בתהליך חשוב של גדילה כזוג וזה שלב חשוב שתעברו.