על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

כל היום מבואסת ומרגישה שנאבדתי באיזה שהוא מקום

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  כל היום מבואסת ומרגישה שנאבדתי באיזה שהוא מקום  -  (עדי)


היי ילדתי לפני חודשים וחצי את הנסיכה שלי ואני איתה בבית כמובן.. רוצה למצוא עבודה חדשה ובינתיים אני מתחילה להשתגע בבית משעמום ולא מוצאת את עצמי היא בקושי ישנה וכתןצאה מזה אני עייפה וחסרת סבלנות לבעל ולסובבים אותי כל היום מבואסת ומרגישה שנאבדתי באיזה שהוא מקום.. החברות כבר לא איתי על אותו גל אני האמא היחידה בחברה,  איך אפשר להחזיר את הבטחון העצמי שנאבד ואולי גם עצות לשינה רציפה בלילה? 

תשובה:  כל היום מבואסת ומרגישה שנאבדתי באיזה שהוא מקום - (0)


הי . בואי נתחיל מלדבר על כמה שמה שאת עוברת הוא נורמלי ותקין לחלוטין. השינה היא מהצרכים הכי קריטיים ובסיסיים לאדם וכשהיא נפגעת בצורה דרמטית כל כך נפגעים גם תפקודים נוספים כמו מצב רוח, סבלנות, יכולת הכלה ולעיתים בכלל הרצון למשהו.. חודשיים וחצי לאחר לידה עדיין אין סנכרון וחזרה לשגרה ברמה ההורמונלית, הפיזית ובוודאי שלא הרגשית. על כך נוסיף את העדר החברה שאת חשה מתוך מציאות בה את היחידה שילדה בתקופה זו. זה משמעותי מאד!. בחברות קדומות מעגל הנשים היה מגדל ביחד עם האם הטרייה את ילדיה ובעולם המערבי הדבר בולט בחסרונו. חלק מרכזי מהפתרון למצב הינו הזמן. הזמן שיעבור קרוב לוודאי ישפר את הדברים, ישנה את המציאות המורכבת הזו ויעשה לך יותר קל. קשה לומר מתי זה יקרה משום שזה מאד אישי ותלוי בתינוק ובעוד גורמים, אך בוודאי שככל שהתינוקת תהיה לך ברורה יותר, צרכיה יהיו מתוזמנים יותר ואת תהיי בטוחה יותר בהורות שלך. עניינים צפויים לחזור לשליטה אט אט וזה ישפיע על מצב הרוח והלוואי גם על השינה. אבל אני סבורה שאת יכולה גם ליזום צעדים משלך שיסייעו לך במצב כיום. רכיב משמעותי אחד הינו בקשת תמיכה ונוכחות מהקרובים לך. נסי לשתף את בעלך את חברותייך במה שעובר עלייך ובקשי את המענה הדרוש לך מהם. זו יכולה להיות כוס קפה קטנה, עזרה בקיפול כביסה או חיבוק ארוך. אלו רגעים קטנים אבל ממלאים. בנוסף, נסי לחשוב על פעילות מחוץ לבית, גם אם קטנה. גם אם סתם בשביל איזה סידור לא משמעותי במיוחד. בזמנו קראנו לזה "סיבוב חמאה"- בשביל לצאת מהבית. אלו ימים יפים ושמשיים, קחי אותה בעגלה וצאו מן הבית. אל תנסי להיות יעילה או משמעותית לסדר ולניקיון. הכי חשוב כרגע שיהיה לך טוב ושתחושי מחוזקת. ולסיום, אמירה שתישמע אולי סתמית אך בעיניי עוזרת.. כרגע זה מה שיש, אלו הם פני הדברים. את יכולה לנסות ולשפר אותם אבל בעיקר לקבל את זה שכזו היא התקופה ואת מגדלת לראשונה בחייך ילד. האמיני בעצמך שיש בך היכולת להתמודד עם הקשיים והמורכבות. כמובן שאם לאורך זמן הדברים לא משתפרים כלל או מחמירים אציע לך לפנות לעזרה נפשית כדי לתמוך בך ולסייע לך. בהצלחה..
 X