על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

ילד שני במשפחה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  ילד שני במשפחה  -  (יעל אברהם)


לפני כחודש ילדתי את ביתי השניה ונוצר קושי רציני עם ביתי הבכורה בת השנתיים וחודשיים, המתבטא בכך שביום חסרת סבלנות, צועקת ובוכה על הכל ובלילה חווה קשיי הרדמות ומתעוררת מהבכי של הקטנה (למרות שהן לא באותו החדר) אנחנו הורים עייפים ומותשים, לא יודעים מה לעשות, בנוסף אני מניקה והקטנה תלויה מאוד בהנקה כדי להרדם ולא מצליחה להרדם בלעדיי ולא לוקחת מוצץ עדיין. אשמח לעצתך כיצד להשיב את השקט הביתה.

תשובה:  ילד שני במשפחה - (0)


אין ספק כי לידת ילד שני למשפחה הינה שינוי משמעותי מאד, אמנם מבורך ורצוי אך גם נושא מורכבויות... עבור ביתך הבכורה מדובר בשלב זה בעיקר באובדן זכויות ומקום בלעדי שיש לה אצל הוריה. זה מאד טבעי והגיוני כי תגיב בכל דרך שהיא מוצאת- בכי, כעסים, רגישות יתר והתנהגויות שונות. אתחיל מהסוף, ואשתף באמירה שבזמנו מאד סייעה לי להתמודד בסיטואציה זו: אחותה הקטנה היא הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים. היא פשוט עדיין לא יכולה להבין זאת. אבל את יכולה להחזיק בתוכך את הפרספקטיבה הזו עבורה וזה חשוב. בעוד זמן לא רב תהיה לה חברה, אחות לשתף ולהרגיש עימה שאינה לבדה בעולם, מישהי לשחק עימה כשההורים עייפים ועוד ועוד. כרגע ההמלצה היא לנסות להכיל את הקושי שלה. כלומר, לאפשר לה לבטא את עצמה בגבולות תומכים (להשגיח עליה למשל שאינה מנסה לדרוך עליה "במקרה"..) לנחם אותה ולומר לה שזה קשה לה עכשיו שיש לאמא תינוקת שצריכה אותה ושאת מבינה אותה שזה קשה. ובמקביל כל הזמן לחזק ולספר לה כמה אוהבים אותה ושמחים בה...שיש מקום לאהוב את שתיהן בקיצור. בנוסף.. להזמין אותה לקחת חלק בטיפול באחותה- שתביא לה בובה, שתעזור לנסות מוצץ, מקלחת- כל דבר שאת יכולה לשתף. אפילו סתם ללטף איפה שמותר. ועוד טיפ- לנסות לחפש ביום זמן כלשהו שאת יכולה להיות איתה לבד בלי הקטנה. שמישהו אחר ישגיח או כשהיא ישנה. אפילו חצי שעה. רק שתיכן. כמו פעם.. שתראה שהדברים ממשיכים והשמיים במקומם. והערה אחרונה לכם ההורים..זה קשה בטירוף. זה מעייף ומתיש. וזה יעבור.. בעוד מספר חודשים תהיו במקום אחר ותהנו מלהיות משפחה של ממש.. בהצלחה!
 X