על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

חצי שנה אחרי הלידה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  חצי שנה אחרי הלידה  -  (שימ )


אני תוהה אם קורה משהו הורמונלית או בקשר בין האם לתינוק חצי שנה אחרי הלידה. עד עכשיו הרגשתי בעננים ובשליטה, הרגשתי שאני מצליחה למלא את כל הצרכים שלה ושהנוכחות החדשה שלה בחיי ממלאת אותי, אני מרגישה שעד כה הכל היה פשוט ועכשיו מתחילים האתגרים הנפשיים, בשבוע האחרון אני מרגישה פחות בטוחה בעצמי, עם יותר חששות שלא היו קיימים עד כה, אני פוחדת שהיא לא תאהב אותי, חוששת מהנוכחות של חמתי מתוך הפחד שהיא תשתלט עליה, פתאום צפים אצלי המון רגשות שגורמים לי לחוסר ביטחון. עכשיו כשאני קוראת את הדברים שכתבתי אני חושבת לעצמי אולי הפחדים היו כאן תמיד אבל לא קיבלו מקום או 'הורמון האהבה היה בשיאו ולא איפשר להם להיראות' כי הנוכחו ת של חמתי תמיד הפריעה לי, מההתחלה, אני לא מסתדרת איתה וקשה המחשבה שהבת שלי תאהב אותה או תושפע ממנה.

תשובה:  חצי שנה אחרי הלידה - (0)


שלום לך,
כשקראתי את הדברים שכתבת חשבתי איזה יופי שהחצי שנה הראשונה עברה בטוב, נשמע שחשת מלאה ומסופקת וזה בכלל לא מובן מאליו. זה נכון שלרוב בחודשים הראשונים אחרי הלידה נוצר קשר מיוחד וטוטאלי בין האם לתינוק. קשר כזה שבו האמא כל כולה מושקעת בתינוק החדש, כל עולמה מתרכז בו ונוצרת מעין יחידה של אם תינוקת, יחידה שמנותקת מהעולם שבחוץ. סביב גיל חצי שנה, בדיוק כפי שאת מרגישה דברים מתחילים להשתנות. התינוק מתחיל להרגיש קצת יותר בטוח בעולם והעיניים כבר לא מופנות רק לאמא אלא גם לכל העולם המסקרן שיש מעבר. זהו שלב בריא וחשוב להתפתחות של התינוק שעדיין זקוק לאמא שצמודה לו ומשרה עליו ביטחון, אבל יכול בעדינות, בקצב שלו ובזכות הביטחון הזה ללמוד את העולם ולפתח קשרים עם אנשים נוספים. באותו הזמן בדרך כלל גם האמא מתחילה בהדרגה ותוך הקשבה לתינוק שלה, להתפנות לצרכים האישיים שלה, לרגשות שלה ולמערכות יחסים נוספות. זהו תהליך טבעי וחשוב, אבל לפעמים קצת קשה כי יש בו שינוי ואובדן של תקופה מיוחדת שלא תחזור על עצמה.

זה הזמן שמתחילים האתגרים הנפשיים כמו שאת מתארת ואחד מהם הוא הקשר עם הסבתא. אני מבינה את הקושי שלך בעניין הזה ו

הייתי רוצה להציע לך לבדוק מאיפה הוא בא. האם הוא נעוץ ביחסים שלך איתה? האם את לא סומכת עליה? מה הסיבה? ממה את חוששת? מה יקרה אם הבת שלך תאהב אותה? מפני מה את רוצה להגן עליה?
קשר עם סבתא הוא קשר חשוב ומשמעותי עבור התינוק. לרוב זהו קשר מיוחד שמאפשר לתינוק להרגיש אהוב ורצוי בעולם. ישנם מקרים שהיינו רוצים שזה יראה אחרת, אבל אנחנו לא יכולים לשלוט על זה. לכן כדאי לבדוק האם יש דברים שהיא עושה עם הבת שלך שאת ממש לא מוכנה לסבול אותם ואז כדאי פשוט לנסות לדבר איתה ולהסביר לה למה שזה חשוב לך. מעבר לזה תנסי לבדוק מה הבת שלך מקבלת ממנה, האם היא אוהבת אותה? האם היא מעניקה לה חום וסביבה תומכת? אם כן, הייתי מציעה לך לבדוק האם את יכולה לנסות לשחרר קצת ופשוט לאפשר להן לפתח את הקשר שלהן כמו שהוא. זאת מתוך ידיעה שרוב הזמן היא איתך, את זו שמגדלת אותה והיא רוב הזמן סופגת ממך וצועדת בדרך שאת סוללת עבורה.
בהצלחה..........
 X