על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

דאגה ועצב על הצורך בטיפול במפרק ירך של התינוקת שלי

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  דאגה ועצב על הצורך בטיפול במפרק ירך של התינוקת שלי  -  (אנונימית)


יש לי תינוקת מדהימה בת 3.5 חודשים.
ילדתי בלידת ואקום, שבוע 41 אחרי זירוז, לידה שזכורה לי כחוויה מיוחדת ועוצמתית. הקטנה שלי נולדה עם חבל הטבור סביב הצוואר אבל תודה לאל הכל עבר בשלום ותוך שנייה היא כבר היתה אצלי בידיים!
בגיל 6 שבועות נשלחנו לאולטרסאונד מפרקי ירך ומצאו שיש לה דיספלסיה של ירך שמאל. בבדיקה אצל אורתופד מקסים הבנו שהמצב כנראה לא גרוע כל כך אבל נדרש טיפול ברצועות. כדי לא "לחטוף שבץ" כשנגיע לאורתופד להתקנת הרצועות, נכנסתי לקרוא באינטרנט על הנושא והטיפול במחשבה שכך אגיע מוכנה וחזקה עבור הבת שלי, ולא אופתע משום דבר.
מה שקרה מאז זה שאני חווה כאב לב עמוק מכך שהיא תצטרך להיות מוחזקת בתוך הרצועות האלו במהלך היום, והיא תינוקת מאוד תנועתית. היא מגלה את הגוף הנפלא שלה והיא חזקה ומדהימה וזה ממש שובר לי את הלב שזה ייעצר עכשיו.
היא גם אמורה להיכנס למסגרת אחרי החגים ואני חוששת להכניס אותה ככה, עם הרצועות. מרגישה שעדיף שתהיה איתי עד שנסיים את הטיפול.
אני חוששת שהיא תכעס, שיהיה לה קשה, שההתקדמות שלה תיעצר. היא ילדה מדהימה, רגועה וממש מתוקה וכייפית, אני חוששת שזה יערער אותה. את השקט הפנימי שלה.
אני סומכת עליה יותר מאשר על עצמי בקבלה והכלה של התהליך הזה אבל זה ממש ממש קשה לי.
לא מצליחה להיאחז בהיגיון שאומר שזה מצויין שעלינו על הבעיה ושזה הזמן לטפל, כשהיא קטנטונת ושהכל יהיה בסדר.

תשובה:  דאגה ועצב על הצורך בטיפול במפרק ירך של התינוקת שלי - (רחלי שרון גרטי)


ניסחת באופן מרגש את ההתפעמות שלך מן הבת שלך, לצד היכולת לזהות שקשה לך לסמוך על עצמך, אולי אף יותר מאשר לה. הזיהוי הזה שלך את הקושי של עצמך הוא חלק נכבד מן הפתרון. רוצה לומר בכך כי היכולת שלך להבין את העמדה הפנימית שלך מול הסוגייה הזו היא המפתח. כעת, עלייך למצוא את הדרך להתחזק אל מול האתגר הטיפולי שעומד בפניכם. ככל שאת תצליחי לסמוך על עצמך ועל התהליך שעליה לעבור- כך יהיה לך קל יותר להתמודד עם הקשיים שלה. גם אם ההתקדמות שלה תיעצר לזמן מה, את יכולה להניח שהיא תמצא את הדרכים להתקדם בהמשך ולפצות על מה שהואט. אם את שלמה עם הפרוצדורה הרפואית והיתרון של הטיפול המוקדם- אז כעת עלייך להיערך נפשית ופיזית לכך. אני מאמינה גדולה בכוח ההסתגלות וההתמודדות של תינוקות וילדים קטנים. מדובר ביצורים מאד חזקים (ראי את סיפור הלידה שלך, כמה עוצמה שלך ושלה יש שם) שיכולים להתגבר על קשיים ולהמשיך את חייהם. כמובן שאם תחושי שזה "גדול" עלייך יותר מדי- פני לייעוץ. בהצלחה ובבריאות.

 X