על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

אחות גדולה2

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  אחות גדולה2  -  ( מאיה )


בתי בת 3 וחצי ובני בן 8 חודשים, הוא זוחל ורודף אחריה לכל מקום, היא מצידה לא מרשה שיתקרב לדברים שלה - לעגלת בובה, המטבח, הכדור, הקוביות או כל דבר שעולה בראשה באותה השנייה. היא צורחת, או נשכבת לפניו כדי שלא יוכל לעבור ותופסת לו את הידיים. לפעמים היחסים נהדרים והיא נהנית לשחק איתו ואז היא מחבקת אותו וגם כאן יותר מדי חזק יותר מדי פעמים ברצף והוא כמובן מתחיל לבכות. איך להגיב.? ובנוסף, מתי כדאי לגמול אותה מהמוצץ? שהפך לחבר הטוב שלה לאחרונה יותר מתמיד?

תשובה:  אחות גדולה2 - (0)



שלום מאיה,
ברור שעוברת עלייך תקופה לא קלה, את אימא לשניים שלכל אחד יש את הצרכים שלו. הקטן רוצה את הקשר לגדולה, ללמוד ממנה, להיות כמוה, להיות לצידה. הגדולה נהנית מקירבתו, אך חשוב לה לשמור על המקום שלה בבית שהיא הייתה בו קודם לבדה. מצד אחד היא אוהבת את אחיה הקטן ומצד שני חוששת שהוא יתפוס את מקומה. אלו הם רגשות טבעיים וההתנהגות של האופיינית להרבה ילדים. ברור שלך זה לא פשוט, את עומדת מול זה ומתלבטת כיצד להגיב.ראשית הייתי רוצה להציע לך לשבת רגע עם עצמך ולבדוק מה התגובה הכי נכונה לך, איך לדעתך הכי נכון לך להגיב, אולי אפילו לנסות לדמיין את עצמך כילדה קטנה, איך היית רוצה שיגיבו אלייך, יכול להיות שבאופן הזה תמצאי את התשובה.
ממה שאת מתארת לדעתי חשוב להביע הרבה מאוד אהבה לילדה, יחד עם הסבר ברור מה מקובל עלייך ומה לא. אפשר לדבר איתה על איך היא הייתה מרגישה אם חברים לא היו רוצים לתת לה לשחק במשחקים שלהם, או תופסים אותה וכו'. אפשר להחליט יחד איתה על צעצוע או שניים שיהיו רק שלה ושכל השאר של שניהם. אפשר לעזור לה לבטא את רגשותיה במילים, בכל פעם שמתנהגת ככה לעצור ולבדוק מה היא רוצה להגיד. אולי לעזור לה למצוא מקום בבית שיהיה רק שלה ותוכל ללכת אליו בכל פעם שקשה לה. בכל מקרה חשוב להבהיר בצורה ברורה מה לא מקובל בשום אופן ולהיות עקביים בתגובה.
לגבי המוצץ, את מציינת שלאחרונה היא זקוקה לו יותר, יכול להיות שזה קשור לשינויים המשפחתיים וההתמודדיות החדשות. יתכן שהמוצץ הוא מקור לנחמה ואז זה לא הזמן לגמול אותה. לא ברור משאלתך מתי ואיפה היא משתמשת במוצץ. יכול להיות שאפשר לדבר איתה ולהחליט ביחד איתה על זמנים ומקומות שבהם היא יכולה לקחת או לא את המוצץ. אבל גם כאן חשוב שתהיי מחוברת לעצמך, את מכירה אותה הכי טוב ויודעת במה היא מסוגלת לעמוד כרגע. אני מאוד ממליצה להקשיב לקולות שעולים מתוכך ובעזרתם למצוא את האפשרות שהכי מתאימה בזמן הזה.
 X