על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

אהבה של הילד שלי

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  אהבה של הילד שלי  -  (לילך)


שלום,
יש לי תינוק שכבר כמעט בן שנה. אני סטודנטית ולומדת יומיים בשבוע מהבוקר עד הערב. בימים אלו בעלי משכיב אותו ומטפל בו. בשאר הימים אני עושה הכל כדי להיות עם הבן כמה שיותר אבל מרגישה שהוא לא נקשר אליי בכלל. כשהוא רואה את בעלי הוא מתלהב ומתרגש. כשאני מגיעה לסביבה הוא לא מתיחס וממשיך לעסוק במה שהוא עושה. מאוד קשה לי עם זה. אני מודעת לעובדה שהוא רק תינוק והוא לא עושה את זה בכוונה. אבל אני מרגישה שזה פוגע בי ובמערכת יחסים שלי עם בעלי. אני אוהבת את הילד הזה ומרגישה שהוא כל עולמי אבל אני לא מקבלת אהבה בחזרה. איך אני יכולה להתמודד עם זה?

תשובה:  אהבה של הילד שלי - (0)


כתבת ברגישות ובכאב אודות הכמיהה הבסיסית כל כך של האימהות- לקבל אהבה ויחס מהתינוק שלך. את זקוקה ממנו לפידבק של קשר וחשה שאינך מצליחה בכך כפי שאת מצפה. אכן, המציאות הדיאדית (יחסי אם ילד) מורכבת מרגעים שונים, מתקופות. זוהי מערכת יחסים אשר כמו כל קשר- מאופיינת בתנועה בין מצבים רגשיים מגוונים. אם מסתכלים על הקשר מפרספקטיבה של יחסים ארוכי טווח- הרי שתקופה כזו יכולה ביחסים שלכם יכולה לקבל מקום מגודר, ספציפי, בתוך ים של מצבים בקשר. משמע שיהיו לכם עוד תקופות שונות בקשר. אז ראשית אני מציעה לך לנסות ולהכיל את המצב הנוכחי ביניכם ולאפשר לבן זוגך להנות מהיתרון הזמני שיש לו עלייך. נסי לבחון אפשרות שבה את לא מאויימת מהחיבה שהוא מפגין כלפי אביו אלא התבונני בכך. ייתכן ותלמדי משהו לגבי הקשר שלך איתו, משהו שתוכלי לקחת לקשר ביניכם. אני מבינה מדברייך שאת קושרת את יציאתך מן הבית ליומיים מלאים יחד עם ההתעלמות שלו ממך. זו יכולה להיות אפשרות, ואפשר לחשוב עליה. למשל, ניתן לשאול האם זהו יחס שאת מקבלת ביומיים הללו כשאת בלימודים ולאחריהם או גם לאחר שאתם מספר ימים רצופים ביחד? האם את חווה ממנו כעס? או שאולי הוא עסוק עם עצמו ונהנה מתחושת ביטחון בעצם נוכחותך? אני מקווה שאיני מתסכלת אותך אך אין לי באמת דרך לדעת מה תינוקך חווה, מה גם שהתשובה לכשעצמה אינה הדבר החשוב היחיד. חשוב העיסוק שלך בנושא, התגובה שלך אליו.. אני מציעה לך לנסות ולהרגע, לא להכניס אתכם ללחץ שלא יקדם אתכם. פשוט המשיכי להיות בשבילו ותני לו לבדוק איך הוא מתמקם מולך, מול אביו ומול העולם. את יכולה כשאת חוזרת הביתה לומר לו משהו בסגנון "אמא לא היתה בבית כי הייתה בלימודים. התגעגעתי אליך מאד וגם לך אולי היה עצוב שאמא הלכה- אבל עכשיו אני כאן ואני רוצה שנהיה ביחד/נשחק/..." אני בטוחה שהנוכחות והטיפול שלך, כמו גם התעקשותך על הקשר עימו גם כאשר הוא מגיב במחאה, יעשו את שלהם.
 X