על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

אבודה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  אבודה  -  (יערה)


הי רחלי תודה על הפורום. ילדתי לפני שנה בדיוק התינוק שלי נולד בשבוע 34 זה ילד ראשון לפני כן ניסינו הרבה זמן ולא הלך. עברה שנה ואני כל היום 24 שעות בחרדות איומות, מרגישה אשמה נוראית שהוא נולד פג בגללי כי כל ההריון לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית ופחדתי שאם אצא יקרה משהו והמקום היחיד שיצאתי איליו זה לבדוק כל שבוע אם התינוק בבטן מתפתח נמנעתי להיפגש עם הנשים. הלידה הייתה חוויה שלא אשכח הרדימו אותי בניתוח חירום ורק אחרי 12 שעות ראיתי את התינוק. הוא היה 10 ימים בפגיה לצורך משקל השתחררנו ואחר כך חזרנו לבית חולים כי הוא נדבק בוירוס של שילשוים בגיל חודש!!!!!! עשו לו זריקה בגב להוציא נוזל עמוד שדרה. ב"ה הכל היה בסדר מסתבר שנדבק בבית חולים. מאז ועד היום יש לי מחשבות טורדניות לא יוצאות ממני 24 שעות כמו תקליט שחוזר וחוזר אני מדמיינת אסונות, שקרה לו משהו שהוא לא גדול, שהוא נולד פג בגללי שהזריקה בגב שהוציאו לו נוזל מעמוד השדרה פגעה בו וכל הדברים הכי נוראיים שאפשר לדמיין. אני לא עובדת לא הייתי מסוגלת לחזור לעבודה אני עתידה לחזור בעוד 4 חודשים ואני חרדה מהיום הזה אני הייתי אדם שמח נמרץ יפה מתלבשת מדהים הכל ועשיו כלום!!! לא מסוגלת לראות את עצמי מראה, אני על אוטומט לא רואה חברים, בקושי משפחה כלום לא מעניין אותי חוץ ממני. יש לי משפחה מדהימה יש לי תמיכה אבל אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי. יתרה מזה יכולתי לוותר על עיניין האימהות אבל לחצו אותי....וזה הצליח ברוך השם!!!! אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד גם עם הורות וגם עם עבודה ומטלות הבית הכל נראה לי הזוי אני מרגישה בחלום שיעירו אותי!!!!!! כל היום רעש בראש פחדים ואסונות!!! שקרה לו משהו שיקרה לו משהו!!!! עצוב לי אני מעמידה פנים שאני בטוב אבל זה לא נכון מתגעגעת לעצמי לאיך שהייתי נראית לבגדים שהייתי לובשת לעצמי!!! שהראש שלי היה נטול חרדות!!!! האם אחזור לעצמי? שלא נדבר על דימוי הגוף היתי רזה ואני מרגישה ממש מגעיל הבטן רופסת בקיצור לא אוהבת איך שאני ניראת ומרגישה כואב לי על עצמי אני מקווה שאני לא נשמעת מתבייכנת בעלי רוצה עוד ילדים אבל חד משמעי אמרתי לעצמי שלא!!! מה לעשות?

תשובה:  אבודה - (0)


יקירתי. את מתארת מצוקה גדולה שניכר מתיאורך כי התפתחה מאירועים שנחוו ככל הנראה כטראומטיים על ידך. זה לא משנה לטראומה העובדה שהצלחת שילדת ושהילד בריא. אין סיבה לחוש אשמה או תמיהה נוכח הקשיים העצומים. כאשר טראומה מתרחשת היא מטלטלת ומנפצת הרבה מאד ממה שהיינו לפני. הסימפטומים הפוסט-טראומטיים הינם רבים וכוללים סיוטי לילה, פלשבקים, חרדות, אי שקט ןדריכות, מחשבות אובססיביות, פגיעה בתחושת הביטחון והערך העצמי והשורה ארוכה. את האירועים לא ניתן לשנות אבל יש ביכולתנו לשנות את האופן בו אנו מתייחסים אליהם. זאת יכול להתרחש בטיפול נפשי ממוקד טראומה. ישנן שיטות ממוקדות לאירועים טראומטיים כגון emdr, pe ועוד. על שיטות אלו ניתן לקרוא באינטרנט ובאתר "על הספה". חשוב שלא תזניחי את עצמך כדי להשיב את חייך למסלולם.
 X