שאלה: קללות - (נטע)
הילד שלנו בכיתה ד,ילד רגיש,נבון,רודף צדק עבורו ועבור חבריו ולעיתם מגיב תגובות אימפולסיביות בזמן תסכול.לימדנו אותו לזהות את ההתפרצות המתקרבת ולהרחיק עצמו לבד מהמקום.לאחרונה נודע לנו שהוא משתמש בקללות באופן שמאד מטריד אותנו.כמה שדיברנו,שיקפנו,כעסנו,הסברנו-לא עוזר.הילד ממשיך לקלל.בבית כלום,רק מחוץ לבית.אובדי עצות...מה עושים?
תשובה: קללות - (0)
שלום נטע,
ילדים בכיתה ד', בתקופתינו כבר נמצאים חלקם ממש בגיל ההתבגרות. הם חווים פערים עצומים בין הדרישות החברתיות החיצוניות מול הכוחות הרגשיים שלהם לווסת את התגובות מול המורכבות החברתית שחווים. הוואס אפ, הפייסבוק, או אפילו הטלפון הנייד (אם הצלחתם ואני מקווה שכך, לנטרל אותו מהאחרים עד כה)- מציפים באינטנסיביות ובקלות בלתי נסבלת את היחסים החברתיים והסכסוכים האינסופיים המאפיינים גיל זה. כדי להבין מה עובר עליו אפשר לדמות אדם הנכנס לחברה גדולה ומצפים ממנו בשבוע הראשון לטפל בכל בעיות שקודמו בתפקיד השאיר אחריו....
אני מציעה לפני הכל לשקף לו את ההבנה שלכם את המצב, את הלחצים בהם נמצא ולאחר מכן את ההתנהגות שאינה נאותה בעיניכם. שגם אם היא נפוצה בבית ספר וילדים אחרים מדברים כך כל הזמן- לכם יש ציפיות אחרות מהילד שלכם. שנית, אם הוא יסכים לכך, אפשר בהזדמנות לצלם אותו בשעת כעס. אני בטוחה שיהיה לו מאוד מנער לצפות בעצמו בשעה שהוא מקלל ומתנהג שלא לפי הסטנדרטים עליו חונך. דבר נוסף, חשוב לחזק אותו מאוד על מקרים בהם מצליח להגיב אחרת או לרסן עצמו מלקלל בשעת התפרצות זעם. אם לימדתם אותו כל כך יפה ללכת הצידה- יש לכם וגם לו את הכלים לעשות זאת. צריך לזכור שהוא מתבגר, ושהסביבה שלו מתבגרת וחשופה מאוד. זה ילך ויעשה קשה יותר... ככל שתהיו בטוחים בדרך שלכם וביכולות שלו- היחד צלחו בשלום את תקופת ההתבגרות ואת השלכותיה. בהצלחה
