שאלה: חרדות וקושי בפרידה - (רונית)
הי, יש לי תינוקת בת שנה וחודשיים במסגרת הורות משותפת. עד גיל שנה היתה רק איתי כאשר אביה הגיע אלינו פעמיים בשבוע לישון ולהיות איתה אצלי. במלאת לה גיל שנה החלה לישון אצלו, אחת לשבוע ובגיל שנה וחודש החלה לישון 2 לילות.
בתחילת ספטמבר נכנסה למעון וההסתגלות קשה לה מאד. קשה לה להיפרד ממני, גם אם הולכת לאביה. גם בבית קשה לה להיפרד ממני אפילו כשאני נכנסת לשירותים, היא פורצת בבכי וקוראת "אמא". לפני כן, היתה עד גיל שנה עם הסבתות ואיתי בבית ולא התקשתה להיפרד ממני כלל. אשמח לשמוע מה כדאי לעשות על מנת להקל על הילדה.
תודה, רונית
תשובה: חרדות וקושי בפרידה - (0)
שלום רונית,
נשמע שאתם מתנהלים מול הילדה בצורה רגישה ביותר לצרכים שלה. נכון, ילדים רבים, לא משנ כמה בטוחים הם מרגישים בחיק המשפחה, כאשר הולכים לגן חדש (גם ילדים שהיו במסגרת אחרת שנה קודם לכן) מגלים קשיי פרידה. תחילת ספטמבר היתה לפני שבוע וחצי. זה מעט זמן. שכרי כי על בתך להסתגל לכל כך הרבה דברים- לסדר יום שונה, לאוכל שונה, לעומס גירויים, עומס ילדים, עומס מטפלים .... המון גירויים חדשים. אם נקח לרגע לדוגמה מה קורה לנו, מבוגרים במקום עבודה חדש- כמה קשים השבועות הראשונים- דע שיודעים איפה כל דבר נמצא, עד שמרגישים בנוח עם מי לצאת להפסקה, עד שמכירים את התרבות הארגונית ... ולנו יש הרבה יותר כלים וניסיון חיים. אז צריך לתת לה זמן. חשוב כל הזמן להיות עקבית, לשדר בטחון כי את יודעת שיהיה לה טוב, גם אם בוכה בפרידה לומר לה כמה את אוהבת אותה, להזכיר לה לפנישיוצאים מהבית כי תהיה פרידה אבל שאחר כך יהיה לה כיף. חשוב שאת תוכלי להחזיק את החרדהש לה ולשדר בטחון, והמון סבלנות. ועבורך- בדקי עם הגננת כמה זמן לוקח לה להירגע, איך עבר היום שלה- אני בטוחה כי הצוות יכול לתת מידע מרגיע. שלחי איתה את חפצי המעבר האהובים עליה (חיתול, בובה וכיוצ) אפילו תמונה שלך שתהיה במגירה שלה תעזור לה. בהצלחה!
