שאלה: התקפי זעם בגלל ציור - (ברכה)
שלום. בתי הבכורה ,בת 3.6 .מבקשת ואוהבת מאוד לצייר, לפעמים קורה שהיא ציירה משהו או יצאה מהקווים ומתחיל רצון שלה למחוק את "השגיאה".אני מנסה להסביר לה שעדין הציור שלה מקסים אבל היא לא מתרצה ומתחיל סדרה של תלונות...זה לא יפה, תמחקי לי.... ואז מגיעה למצב של התקפי זעם, קורעת את הציור לגזרים,זורקת בעצבים את הטושים והצבעים ולפעמים גם מרימה יד לאדם שיושב קרוב אליה באותה שניה, רוב הזמן עלי.אני נוטה לכעוס עליה במצבים של אלימות ומשאירה אותה לבד בחדר לפסק זמן.היא נרגעת אחרי 10 דקות ,מבקשת סליחה וממשיכה כרגיל.אני מנסה לדבר איתה על כך. אך זה חוזר על עצמו...לפעמים גם כמה פעמים ביום אחד.
רוב הזמן היא ילדה מקסימה,רגועה מקבלת סמכות ומשחקת עם אחיה הקטן.
תשובה: התקפי זעם בגלל ציור - (0)
שלום ברכה. מה שאת מאתרת נורמטיבי ותואם את גילה של הילדה. כנראה וחשוב לה להצליח ולהיות מדויקת, קשה לה לטעות או לא להיות מדויקת "ומצטיינת". היא מתקשה לחוות תסכול וכנראה גם נבהלת מהתחושה וגם מהתגובה העוצמתית שלה ומתקשה לעצור את כדור השלג הזה. מסכימה איתך שיש לשים גבולות ולא לאפשר התנהגות אלימה אך רצוי גם לסייע לה להיות קצת יותר סלחנית עם עצמה ובעיקר לנהל טוב יותר תסכולים. כדי לעזור לה את יכולה לנסות כמה דברים- ראשית נסי לצייר איתה וצאי את מהקוים, צבעי בצבעים "לא הגיוניים" לתמונה - הראי לה דוגמה שאפשר להיות יצירתיים ולצאת מהגבולות והתכתיבים ושזה כיף, זה חיובי. שמשי לה מודל. דברי איתה על כך שלפעמים צריך להקשיב לחוקים אבל דוקא באומנות ובציור מה שיוצא זה שלה, ומקסים ולא חייב להיות מדויק.
שחקי איתה שמחקים בהם היא ממציאה חוקים חדשים למשחק. עשו "תחרות" של צביעה מהירה - כאשר יציאה מהקוים איננו קריטריון... המטרה היא לאפשר לה לצאת מהקווים ולראות שאפשר אפילו להנות מזה. בנוסף, חשוב לתת לה מילים ולתווך לה את הרגשות שלה. ככל שהיא תלמד להגיד שהיא מתוסכלת וכועסת או מאוכזבת היא לא תצטרך להתנהג את הרגשות האלו. בהצלחה.
