שאלה: התמודדות עם סטרס - (ליאת )
הי , אני אמא ל-2 בנים בית פעיל שמתארח ומארח ועכשיו בקיץ נפגשים הרבה בגינה השכונתית.
יש 2-3 ילדים שתמיד מהקבוצה שיש איתם תגרה באופן קבוע זה לא הילדים שלי אלא חברים שלהם.
הם מרביצים, חוטפים, דוחפים תמיד זה ה״קבועים״
בנים וזה.. יכולה להבין שהדונמיקה מגיל צעיר בין בנים יכולה להוביל למצבים כאלה.
וזה חלק מצורת הביטוי שלהם אבל כשאני רואה את הילדים שלי שהם יותררגועים וחוטפים את המכות האילו.
אני נלחצת נכנסת לסטרסס לכעס בלתי נשלט לעצב כשהבן שלי ניגש אליי בוכה כי ילד איקס נתן לו בוקס או שאני רואה שאת הבן הצעיר קיבל סטירה או בעיטה והוא בוכה בגינה מול עיניי אני נלחצת בטירוף לא יודעת מה לעשות .
כועסת על הסיטואציה כועסת על הילד שהרביץ דואגת ויש לי מוצפות רגשית כזו גבוה שהרגש משתלט על ההגיון.
אני רוצה לטפל בזה לדעת איך להתמודד
צריכה עזרה על מנת להכיל את הסיטואציה.
לא נעים לי שאני שואלת בכעס את הילד ״אלים בקבוצה״ למה עשית את זה למה הרבצת ?
לא מתאים לי להיות בחברת הילדים האילו אבל זה בלתי נמנע היות וכולנו גרים בקירבה והייתי רוצה לקבל כלים לדעת איך להתמודד ..
כי אני יוצאת מהכלים כשזה קורה..
ואז מתבאסת על איך שהגבתי באותו רגע.
תשובה: התמודדות עם סטרס - (מיכל דביר קורן)
ליאת שלום, לא ציינת בני כמה הילדים, מעובדת הבילוי בגינה אני מניחה שמדובר בצעירים, אך עדיין יש הבדל בתגובה לבני 2-3 מול התגובה לבני 6-7. בכל מקרה, העובדה שאת מזהה על עצמך את התחושות ומבינה שצריכה עזרה בוויסות-עצמי היא חשובה מאוד, כי זה בדיוק מה שהילדים הללו, שנמצאים בתהליך בשילה והתפתחות זקוקים לו: עזרה בויסות עצמי ובפיתוח מיומנויות של שליטה והבעת אמפתיה לאחר. את צודקת שאין שום טעם לשאול ילדים במצב הזה "למה עשית" - הם לא יכולים להשיב על זה, מה שכן ניתן לעשות זה להרגיע אותם ו/או להפנות אותם לבקשת עזרה מהדמויות המשמעותיות שלהם. בנוסף, יעיל גם להיענות רק למצוקה של הנפגעים - ככה הופך להיות הרבה יותר "שווה" להיות הנפגע ולא "הפוגע". חשוב לעזור גם לילדים הפרטיים שלך שיש מצבים בהם לא ניתן לשחק יחד עד שנרגעים וללמוד להתרחק ממי שנראה להם סוער מידיי באותו רגע.
בהצלחה
מיכל
