שאלה: הצבת גבולות בגיל שנה ועשר - (אורלי)
שלום,
בני הקטן בן 1.10 אח קטן לשני אחים בן 7 ובת 5 שמאוד אוהבים טלוויזיה דבר שחלחל גם אליו.
לאחרונה הוא פיתח סוג של אובססיה לסרט מסוים, וכשאני אומרת אובססיה אני מתכוונת לזה שזה הדבר הראשון שהוא אומר בבוקר, כל משפט שהוא מוציא כולל את המילה כלב, הוא כל הזמן דורש לראות את אותו סרט ואם הטלוויזיה תפוסה אז במחשב. יש לו גם את הבובות של הסרט הזה וזה המשחק היחיד שבו הוא משחק.
הבעיה היא שאנחנו כל היום מתעסקים בסיום נואש של למענן את הטלוויזיה והמסכים אבל הוא הסטרי וממש ממוקד מטרה, צורח, דופק את הראש ברצפה, בוכה ורודף אחרינו לחדר שנפעיל טלוויזיה. ממש נורא אי אפשר לעשות כלום בבית, הסטרי מוחלטת ובלתי פוסקת.
אז אנחנו נותנים לו קצת כדי שנוכל לעשות משהו נגיד להתארגן בבוקר. אבל ברגע שמפסיקים שוב הסטרי.
ובין לבין עובדים כל הזמן בהסחות דעת כדי לנסות להפחית את ההיסטריה אבל זה מתיש ואנחנו סביב זה כל הזמן.
וזה יוצר ממש אווירה מתוחה בבית.
אשמח להצעתכם איך להתמודד
תודה'
תשובה: הצבת גבולות בגיל שנה ועשר - (0)
שלום אורלי. נשמע שבעיקר נכנסתם לסחרחרת של משא ומתן בו הילד מנהל את העניינים... אני מציעה שקודם תחליטו מה בעיניכם לגיטימי, ומתי וכמה נכון בעיניכם שהילד בגיל כה צעיר יצפה במסך. מה המינון המתאים. ילדים בגיל זה אכן נהנים בעיקר לצפות שוב בשוב בתכנים מוכרים. השאלה לא לגבי סרט מסויים או גיוון אלא לגבי בדיקת הגבולות. ברגע שאתם תחליטו מה מתאים- ואם לתת לו קצת בבוקר גורר היסטריה, יתכן שחלק מזה הוא החשש שלכם מסצינה שתתקשו להשתלט עליה. חשבו שתהיה עיקביות בין שניכם ומיום ליום לגבי ההחלטות שתחליטו. חשבו להסביר לו שדברים עומדםי להשתנות ושאבא ואמא מחליטים. שימו לב שלא לחרוג מההחלטות שלכם רק כי זה נוח לפעמים שלא להכנס איתו לעימותים כי אז הוא מקבל חיזוק חיובי על משא ומתן. בהצלחה
