שאלה: גיל שנתיים הנורא - (אלונה)
שלום,
בני בן שנתיים וארבעה חודשים. כרגע ילד יחיד (עוד חודש תיוולד אחותו) תמיד היה ילד טוב, עדין, מקשיב ונעים לחבריו. לאחרונה נראה שגיל שנתיים מתחיל להראות את אותותיו והוא ממש השתנה. הוא משתמש הרבה בצעקות, התחיל להרביץ גם לנו וגם בגן. כשאנחנו מסבירים לו שזה לא נעים לנו הוא בדרך כלל מחבק אותנו ומנסה להביע חרטה. הבעיה, שאחרי כמה זמן הוא שוב עושה את זה. הוא חוטף לילדים אחרים משחקים ודוחף אותם וגם אז כשאנחנו מסבירים לו כשזה לא נעים (גם בגן אומרים לו) הוא עוצר לרגע וממשיך שוב. זה נראה שהוא מבין שזו התנהגות אסורה כי הוא חוזר על זה כל הזמן ״אסור לדחוף״ אסור להרביץ״ אבל זה כאילו חזק ממנו והוא ממשיך. אני לא יודעת איך כדאי לנהוג בשלב כזה כדי שההתנהגות הזו תפחת. אני מבינה שאולי יש קשר לעובדה שהוא מבין שמגיעה תינוקת אבל אני זה פעם ראשונה שמרגיש לי שהוא פשוט לא מצליח להיות רגוע וכל הזמן עושה מה שאסור למרות שהוא יודע שאסור לו.
האם עלי להעניש? לשנות תגובה? האם יש עוד דרכים?
תודה מראש!
תשובה: גיל שנתיים הנורא - (אירית רוזנפלד אשר)
היי אלונה,
לגמרי יכולה להבין את ההתלבטות, לכאורה אתם מעבירים את המסרים הנכונים אך עדיין אינכם רואים שינויים בהתנהגויות.
לכן חשוב להבין יותר לעומק את פשר ההתנהגות הזו- האם זה משהו רגשי שהוא אינו יודע לבטא והוא למעשה מתנהג אותה?, או שמא שמקורה בחיקוי ?.
מכל מקום כדאי שאתם והצוות החינוכי תעבדו בשיתוף פעולה.
מומלץ בכל פעם שהוא מכה, לנסות לשיים עבורו את הרגש שלדעתכם עולה מתוך הסיטואציה. לדוגמה, אם אתם מזהים שמדובר בכעס לומר לו אתה כועס עכשיו?( תמיד לשם סימן שאלה). אל תצפו שהוא יענה לכם "כן, אני כועס". למעשה אתם מסייעים לו לתת שם למה שעובר עליו באותו הרגע. ומיד להעביר גם את המסר שהוא לא יכול להכות ובמקביל לשקף מה זה עושה לכם( כאב). זכרו!, מדובר בתהליך ולא בתרופת פלא.
אפשרות נוספת היא להפסיק את הפעילות. למשל, אם שחקתם והוא מכה אז להפסיק את המשחק. המסר שיועבר- ש"אי אפשר להמשיך במידה ואתה מתנהג כך"( חשובה עקביות).
מעבר לכך, תמיד ניתן לשקף לו דרך סיטואציות במציאות או באמצעות סיפורים- איך כן מצופה להתנהג בסיטואציות חברתיות.
אין ספק שמדובר בעבודה ולשם כך נדרשת אורך רוח.
שיהיה בהצלחה ו... לידה קלה
אירית
