שאלה: אובדי עצות - ילד בן 10 - (ליאור)
שלום רב,
אנחנו הורים לילד בן 10, יש לו אח נוסף בן 4.5.
לפני כשנה עברנו ליישוב חדש (עם כל מה שמשתמע מזה, מסגרות חדשות וכו), המעבר עבר דיי חלק והוא השתלב הן בבית הספר והן בצופים, הוא גם תלמיד לא רע בכלל.
הבעיות שלנו הן האדישות שלו, החוסר רצון לתרום, היכולת שלו להסתכל על עצמו בלבד, על האינטרסים שלו ושלו בלבד.
מגיע הביתה בצהרים, זורק את התיק, זורק את הנעליים באמצע המטבח, לא מוריד את הצלחת, זורק את המילקי על הספה, כל דבר שמבקשים ממנו זה התחננות במלוא מובן המילה, שיעשה שיעורים, שיכין מערכת, שיעלה להתקלח (אגב גם פה צריך לעזור לו, לקלח אותו אחרת הוא שוכח שהוא עם מים פתוחים ויכול לחלום גם חצי שעה שם), שיתלבש לחוג, שיצא עם הכלב, שיתעורר בבוקר, יתלבש, יתרחץ וכו' הכול בעצבים ובדקה ה - 90, הוא לא מוכן לעשות כלום בשביל הסביבה (המשפחה), מן עצלנות\חולמנות שכזו.
הילד נראה חי בעולם משלו ולא באמת מחובר לצרכים האמיתיים שלו ושל המשפחה.
רק כשיש לו מטרה כמו לארגן מפגש חברים בבית אז הוא מתנהג יפה, או אם הוא רוצה ללכת עד שעה מאוחרת יותר לשחק כדורגל הוא פתאום משתנה והופך עורו.
אני בבית יותר קשוח ולא מוכן לקבל את זה ומנסה להחזיק אותו קצר יותר, אשתי דיי ההפך ונוטה לסלוח יותר שזו גם בעיה בפני עצמה ששנינו נוקטים יד שונה ולא מאוחדים בדרך.
אשמח לקבל כמה כלים איך עלינו להתנהג.
אובדי עצות ממש.
תודה רבה.
תשובה: אובדי עצות - ילד בן 10 - (0)
שלום ליאור
ההתנהגות של בנך כפי שאתה מתאר אותה מאפיינת הרבה ילדים בגיל עשר החומרה כזו או אחרת. הם בפתחו של גיל ההתבגרות ולכן בודקים בוחנים את עצמם את כוחם ואת מקומם בחברה. חשוב מאוד להיות ברורים במה שאם מצפים ממנו ובתגובות שינתנו לו אם לא יתנהג כפי מצופה ממנו. כמו שכתבת- חוסר האחידות בניכם עוזר לו לנצל את פרצות. חשוב כמובן שילמד גמישות ולכן תמיד ההבדלים בגישות בין ההורים מייצרים מתח כלשהוא. חשוב להגדיר קווים אדומים בהם שניכם מישרים קו על מנת שילמד לכבד את סמכות ומרות. ללא זה, ככל שיתבגר לא ילמד לכבד גם סמכויות חיצוניות. עליו לדעת שאם לא מכבד אתכם ואת ביתו וזורק אשפה על הרצפה, ימנעו ממנו זכויות כי זו חובתו העיקרית- לכבד אתכם. אבל אם תאיימו ובסוף לא יהיה מחיר- הוא ילמד שאין גבולות ואין דין. יחד עם כל זאת, חלק מההתנהגויו תשאתה מתאר- החולמות, המוסחות וחוסר היכולת לזכור הוראות והנחיות, יכולים להעיד , לפעמים, ואני כותבת זאת בזהירות רבה, על הפרעת קשב כלשהיא. גם אם זה המקרה- הגבולות והכללים האחידים חשובים ואולי אף יותר. מה שכדאי לבדוק זה איך הוא במסגרות אחרות- בבית ספר, עם חברים, האם התנהגות זו מתקיימת גם שם או רק בבית (ואז סביר שזו תגובה התנהגותית ובדיקות גבולות.). הילה
