שאלה: מריבות עם אמא בגילי המתקדם - (עידית בן שושו)
כן, אני לא נערה, אני בת 58!!
עצמאית, דירה משלי, עבודה, רווקה.
יצאתי אתמול ואימי סימסה לי שאלה: האם אני כבר בדרך הבייתה. אמרתי לה שכן. כעבור שעה הבנתי שהיא לחוצה אז שקרתי וכתבתי לה שאני כבר בבית, לילה טוב.
היא התקשרה אילי כניראה מתוך רצון אמיתי לשאול איך היה. אמרתי לה שהכל בסדר תוך כדי שאני מנסה שהיא לא תשמע את רחשי הרחוב ותבין שאני עדיין לא בבית, כפי שכתבתי לה. כעבור 20ד׳ היא התקשרה אילי בוידאו, בטעות לטענתה, ובזמן שלטענתה היא רצתה למחוק מספרי טלפון של שיחות עבר.
לא רציתי לענות כי אז היא תדע שאני עדיין לא בבית אבל עניתי בכל זאת כדי שלא תתדאג מזה שאני לא עונה ואולי לא עונה כי קרה לי משהו.
עניתי בכל זאת ואז היא גילתה וצעקה ״אני לא אוהבת שמשקרים לי״. ניתקתי ואמרתי לה שאתקשר בפרטי ולא בוידאו כי באמת לא נעים לי שאמא שלי צועקת על ביתה בת ה-58. התקשרתי ואמרתי לה שאני לא מקבלת את זה שהיא מתקשרת בלי סוף. היא אמרה ״אני בת 80 אי אפשר לעבוד עלי״ והשבתי שאני בת 58.
הגיע הבוקר ולאחר שהייתי עצבנית כל הערב וכל היציאה הפכה לטוטל לוס, הגעתי לבקר אותה, כהרגלי פעמיים ביום, ואמרתי לה בכעס רב שמה שהיה אתמול לא יחזור על עצמו אף פעם ושאני בגילי לא חייבת לדווח לה כלום: לא איפה הייתי, לא עם מי דיברתי, לא מה אני עושה. הזכרתי לה שגם היא בגילי לא דיווחה לאמא שלה.
ממש כעסתי, בין השאר, כי הסיבה שאני לא משתפת את אמא זה גם כי מאז שהייתי ילדה ועד היום התגובות שלה קשות מאוד כשמשתפים אותה למשל שנרשמתי לטיול או רחמנא ליצלן דברים נועזים יותר.
אז עכשיו, כמובן וכמו תמיד, אני מרגישה חרא ומלכה את עצמי על זה שהיא נעלבה ממני בגילה המתקדם.
HELP
תשובה: מריבות עם אמא בגילי המתקדם - (שרון האס-שופטי)
שלום לך עידית,
מהתיאור שלך ניתן להבין שהקשר שלך עם אמא הוא קרוב מאוד גם פיזית - העובדה שאת מבקרת אותה פעמיים ביום וגם נפשית ורגשית.
הקשר בין אם לבת הוא קשר ראשוני, בסיסי ומשמעותי מאוד. קשר זה הינו מקור לתחושות ולרגשות מורכבים ולקונפליקטים שונים לאורך כל שלבי החיים.
הסוגיה הדומיננטיות ביחסים בין אם ובת בפרט ובין הורים לילדים בכלל היא סוגיית הקרבה והמרחק או תלות מול עצמאות. וזו בדיוק הסוגייה שהבאת בפנייתך.
מבינה מאוד את הכעס שלך ואת התחושה שאמא אינה סומכת עליך.
יתכן שמה שאת זקוקה לו כעת הוא לנסות ולהגדיר לעצמך באופן יותר ברור את גבולות הקשר עם אמא והעצמאות והפרטיות שלך
כאשה בוגרת ועצמאית. יתכן שהגבולות האלו היו ברורים יותר בעבר וכעת צריך לחזור ולהזכיר ולהציב אותם.
הייתי מציעה לך לשוחח על כך עם אמא בזמן ששתיכן נינוחות ובאווירה טובה, אולי אפילו בטיול/ישיבה מחוץ לבית
ולא כאשר את מגיעה כועסת וטעונה מאוד.
בשיחה חשוב שתגידי לאמא שאת מבינה את הדאגה שלה, אך גם לתאר מה את מרגישה כאשר היא מתקשרת כפי שעשתה באותו אירוע שתיארת.
אינני יכולה להתייחס יותר ממה שכתבתי, מכיוון שאין ספק שהדברים מורכבים מאוד (כפי שכתבתי בתחילה) ואולי יש צורך
בייעוץ אישי וקרוב יותר, אולי בתהליך טיפולי מסוים שיתכן שתרצי בו בעתיד.
בהצלחה,
שרון
מנהלת פורום שרון האס-שופטי
