שאלה: הכוונה וטיפול - (ענבל)
הי שרון,
ראשית תודה על התשובה המפורטת, כתבתי לך לפני 3 חודשים כמעט,על אמי, שהתאלמנה והיא בת 67.
הבנתי מדברייך, שאין זה נכון בזמן כה קצר, ממותו של אבי , לנסות ולסדר מסגרת חברתית וחוגית ולתת מקום וזמן לאבל שמאוד נחוץ .
עברו כבר 3 חודשים, אימי גרה עימנו (לא מצב טבעי), נראה שהנוכחות שלנו והחיים בבית עושים לה טוב, אך מאידך ברור לי שהיא מאבדת מהעצמאות שלה, היא אינה מבשלת והיא בישלה כל חיי ה אף ע"פ שבשנים האחרונות עייפה מהמטבח ובטח מאירוח ואהבה להיות אורחת בלבד.
היא נמצאת בסיטואציה מורכבת של חוסר עיסוק, היא אינה יוזמת דבר , מבצעת מטלות שמבקשים ממנה אך לא יוזמת הרבה.
אוכלת אוכל מבושל אם אני מכינה ואם לא היא תחיה על כריך עם חביתה, כי זה הכי קל להכין.
היא בודדה, אין לה חיים חברתיים שנים, מלבד מפגשים עם חברים משותפים שלה ושל אבי ,שהפכו פחות רלוונטיים במצב הנוכחי, מפאת המרחק בינהם וחוסר עניין.
היא צופה המון בטלויזיה בשעות הערב ומבלה שעות בפייסבוק ,מה שמעיד על דיכאון קל מתחת לפני השטח?
הבית שלה במושב אינו בית לשוב אליו, לא בפן החברתי וגם לא בפן המעשי, זהו מקום מרוחק מאוד ובודד ויש צורך ברכב והיא אינה נוהגת.
אני ואחיי גרים לא רחוק האחד מהשני והיינו מעוניינים שתגור בקרבתנו, בכדי שנוכל לארח אותה בימי שישי ושיהיה לנו קל להביא ולהחזיר אותה.
עד מצבו הבריאותי של אבי שכרה דירה לימות השבוע בגבעתיים וחיה שם רוב הזמן לבד, משהחיים של שניהם השתנו לא יכלו להמשיך לגור שם מפני שהיתה זו דירה ללא מעלית וחנייה ואבי היה קטוע חצי כף רגל.
רצינו מאוד לעזור ולהעבירם קרוב אלינו ולמקום מגורים, שמתאים לתנאים המחודשים, אך היא סירבה בכל תוקף וכך למעלה משנה שילמו שכה"ד על דירה שלא השתמשו בה ובעיקר מצאו עצמם מבודדים במושב הרחוק.
בשל המצב הקשה הזה החלטנו לעשות מהלך והודענו לה שהיא אינה מחדשת חוזה ושאנחנו נטפל באריזות ובמציאת מקום מגורים חדש, היתה התנגדות גדולה מצדה אך לא הותרנו לה ברירה ולכן המהלך יצא לדרך ואף נמצאה דירה חלופית נהדרת וביום שבו היינו אמורים לארוז את הדירה בגבעתיים ולחתום חוזה על החדשה, אבי נפטר.
כרגע היא מתחילה הכל מחדש ואין לה לאין ללכת.
כשנשאלה לא מזמן היכן היא רואה עצמה מתגוררת, היא מדברת על גבעתיים, מה שהופך את העניין לבעייתי בשל המרחק מאתנו שיגרום לנו פחות לארח אותה ויגביל אותנו בלהיות שם בשבילה פיזית באופן משמעותי.
מה עושים? אולי מטפלת שתדבר איתה? היא נמצאת בטיפול הוליסטי והודפת כל רעיון אחר וגם האם נכון כבר שנחפש לה מקום מגורים? אומנם פחות נוח לי אך מבינה את המצב ורוצה לפעול בחכמה בכדי שתוכל לעמוד על רגליה בכוחות עצמה.
תשובה: הכוונה וטיפול - (שרון האס-שופטי)
ענבל שלום,
מבינה שלאמא כבר תקופה ארוכה, מאז שאבא נפטר, אין בית ומקום קבוע ואוטונומי משל עצמה.
מבינה גם, שאתם הילדים מאוד מודאגים ורוצים לסייע לה ולתמוך בה ומתלבטים מה נכון עבורה.
לא ברור לי מה מצבה של אמא מבחינה תפקודית ובריאותית.
מכיוון שלא ציינת שיש לאמא מגבלה כל שהיא או בעיה תפקודית, אני מניחה שאמא, כאשה בת 67, הינה אשה מתפקדת ועצמאית, שחשוב ביותר שתקבל החלטות ובחירות משל עצמה להמשך חייה, כולל היכן היא רוצה לגור ואיך היא רוצה לנהל את חייה.
אתם, כילדיה, יכולים לייעץ לה, במידה והיא מעוניינת בכך, אך אין לכם אפשרות לקבוע עבורה או להפעיל עליה לחץ לא סביר היכן ואיך לחיות.
חשוב מאוד שאמא תחזיר את השליטה על חייה ותעשה החלטות ובחירות משל עצמה.
העובדה שאבא נפטר, ואולי היא עדיין מתאבלת עליו, לא הופכת אותה לאדם חסר כשרות ויכולת להמשיך בחייה באופן אוטונומי ועצמאי.
בברכה,
שרון האס שופטי
עובדת סוציאלית גרונטולוגית
מנהלת פורום שרון האס-שופטי
