על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

קורסת תחת העומס

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  קורסת תחת העומס  -  (אביגיל)


שלום לכולם
אני יועצת חינוכית בשנתי הראשונה לעבודה, עובדת בבית ספר חדש וצומח שזו גם שנתו הראשונה, אין לנו המון אנשי צוות, ורובם מועסקים במשרות חלקיות מאד ועובדים במקומות נוספים.
במקביל אני מסיימת את התואר השני ולומדת שני ימים כמעט מלאים וחצי יום נוסף להתנסות מעשית.
אני נמצאת בבית הספר ארבעה ימים בשבוע (במשרת שליש) וחשה כי אני לא מספיקה כלום, אני חדשה בתפקיד ולכן עדיין מנסה להבין את מהותו ולמיין מהם תפקידי בבית הספר ומה לא כלול בתחום אחריותי. יש המון דברים שאני יודעת או מרגישה שאינם באחריותי או שהם גוזלים ממני זמן יקר - אך בגלל המצוקה באנשי צוות - אין מישהו אחר שיעשה אותם. וכמובן שאני, בתור פרפקציוניסטית ובחורה שמאד רוצה לרצות אנשים אחרים ולהרגיש שאני משמעותית עבורם - לוקחת את כל מה שאני יכולה עלי.
מלבד העומס, ואי היכולת שלי להגדיר את התפקיד והסמכויות חלק מהצוות שלנו לא תמיד משתף פעולה (ממניעים שונים) ואין "רוח התנדבות" וכך יוצא - שמי שעושה אלו תמיד אותם אנשים וכבר לא נעים מהם, והעומס נופל בעיקר על מנהלת בית הספר ועלי - למרות שאני מניחה שיש עוד הרבה דברים שיכולתי לקחת גם ממני ואני לא מספיקה.
אני ממש מבולבלת, יושבת כל שישי ושבת על דברים של בית הספר ושל הלימודים.. הבית שלי מוזנח, המשקל שלי עלה ואני לא מצליחה לעשות ספורט (יש לי כשתי הכשרות אחה"צ בשבוע ואני גם עוזרת לבן משפחה שלי בלימודים במהלך אחה"צ בשבוע) ולכן - גם כשיש לי זמן - אין לי כוחות. אני רק רוצה לישון ולשכב. לאחרונה התחילו לי מיגרנות קשות וברור לי שזו תופעה שנובעת מהלחץ הרב בו אני נתונה.
אני ממש מתקשה לעמוד בקצב, מרגישה אשמה שלא מספיקה דברים או לא עושה בצורה מספיק טובה דברים שהייתי רוצה לעשות.... יש לי רשימות מטלות שאני מנסה לסדר וכל פעם מבלגנת אותם וכותבת מחדש... אני ממש במצוקה. אני יודעת שיש אנשים שעובדים במשרות מלאות, ומגדלים ילדים, ומבשלים אוכל בריא והכל ביחד - ואני לא מצליחה עם מה שיש לי.... אשמח לעצות או תובנות חכמות כי אני מרגישה שאני במדרון חלקלק לקריסה...
המון תודה מראש.

תשובה:  קורסת תחת העומס - (0)


שלום אביגיל,
בראש ובראשונה נשמע שאת אכן מתמודדת עם מצב מאוד מורכב, בו העומס הגדול בשילוב עם כל המגבלות שאינן תלויות בך (כגון אופיו של ביה"ס, אנשי הצוות שתיארת וכד') באמת יוצרים קושי רב. זאת כמובן בנוסף לרצון הטבעי להתחיל ברגל ימין ולעשות עבודה טובה.
ממה שתיארת נשמע שמשימה לא פשוטה עבורך היא הצבת גבולות- הן לעצמך והן לסביבה, שזה חלק בלתי נפרד מהגדרת התפקיד ושמירה על עצמך ועל כוחותייך. אם עולות מכך תחושות אשמה או תחושות לא נעימות אחרות- גם זה כמובן חלק מההתמודדות.
הייתי מציעה לך בראש ובראשונה לשבת עם המנהלת, שנשמעת כמו פרטנרית טובה, וגם עם אנשים אחרים שאת סומכת עליהם, וביחד איתם לפרוש את התמונה המלאה ולהתחיל לעשות בה סדר לאט ובהדרגה: לבחון ביחד איתם את ניהול הזמן שלך, את המטלות השונות, עד כמה נראה שכל אחת מהן היא באמת חלק מתפקידך, איך את מרגישה לגבי כל מטלה או לגבי האפשרות של להגיד לא לחלק מהן, ועוד ועוד. כמובן שאם תרגישי שזה לא מספיק ניתן יהיה גם לפנות לאיש מקצוע שיוכל לספק רובד נוסף של תמיכה והתמודדות עם גורמי הלחץ הללו.
בהצלחה!
 X