הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

סלידה להורים מילדות

פורום דיכאון

מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.

שאלה: סלידה להורים מילדות - (רונן)

שלום,

מילדות הייתה בי תחושה של סלידה וגועל מההורים שלי. הייתי מסתגר בחדר שלי, כשבחוץ ההורים רבו, והתעמתו פיזית ומילולית. חלק מהאלימות הופנתה כלפיי, עם עלבונות וזלזול, ורק חיכיתי לרגע שבו אעזוב את הבית.

לפני מספר שנים עשיתי זאת סוף סוף וניתקתי קשר, אבל הם לא כיבדו זאת והטרידו אותי בלי סוף, וגרמו לנזק נפשי, לעצירת לימודים אקדמיים שהלכו לפח, ולהסתבכות כלכלית. החלפתי טלפון וניסיתי להתחיל מחדש אבל הם המשיכו להטריד אותי באמצעות כל מיני גורמים שלישיים, ובסופו של דבר גם השיגו את המספר החדש שלי וההטרדות התגברו.

כל הודעה מהם, עם גילויי ה"אהבה" וה"דאגה" שלהם מרתיחה אותי, גורמת לי להתקפי חרדה ולכעס עצום. התפקוד שלי נפגע וכך גם המאמצים שלי לשקם את עצמי ולנסות לבנות משהו מהחיים שלי. אני נגעל מכל הודעה ומכתב ופשוט לא מסוגל לסבול אותם. אני רק רוצה שייעלמו סופית מהחיים שלי.

כשאני חולק את זה עם מטפלות (החלפתי 4 עובדות סוציאליות עד עכשיו) הן לא ממש מבינות ואפילו משדרות חוסר אמפטיה כלפי מה שעברתי ואיך שאני מרגיש ביחס להורים. זה מאוד פוגע בי ואני יוצא מהפגישות במצב נפשי פחות טוב ממה שנכנסתי.

מה לדעתך אפשר לעשות? האם זה קשור להכשרה המקצועית, למשל אולי זאת חייבת להיות פסיכולוגית קלינית כדי שתבין אותי, או שמדובר בנושא אישיותי של מטפלות לא אמפטיות? או שאני לא מסביר את עצמי כמו שצריך?

תודה רבה לך מראש, מאוד מעריך את זה.

רונן

תשובה: סלידה להורים מילדות - (0)

שלום רונן,
אתה מתאר מצב מורכב מאוד שברור שאתה סובל ממנו. קשה לי לומר איפה הקושי עם המטפלות, אך איני מאמינה שזה קשור להכשרתן. לא ציינת כמה זמן נמשכו הטיפולים ואם אתה בטיפול עכשיו, אך נשמע שחשוב יהיה שתשתף את המטפלת בתחושותיך לגבי חוסר האמפטיה שלה כך שאפשר יהיה לנסות ולהבין אותן במסגרת הטיפול.
בהצלחה!

X