על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

נטייה לדכאונות

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  נטייה לדכאונות  -  (גיל)


היי
האמת שאני סובל מדכאונות כבר מאז שאני קטן...
בגדול כלפי חוץ אנשים בחיים לא יאמינו לי אם אני אגיד להם את זה כי אני תמיד שמח ומאוד חברותי
הדיכאון החזק הראשון שאני זוכר שהיה לי היה בחופש הגדול בין היסודי לחטיבה (כנראה קשור לשינוי מסגרת וחברים). אחר כך בכיתה ח' גם דיכאון מאוד מאוד קש וממושך תוך כדי שינוי חברים וטיפול פסיכולוגי. אחר כך גם כן דיכאון מאוד חזק בסוף יב' כשסיימתי בית ספר - בשילוב עם טיפול פסיכולוגי ותרופתי (פריזמה).
מאז התגייסתי למסלול שחותמים בשבילו קבע לפני הצבא ועד עכשיו אני בקבע (גיל 24), אמור להשתחרר עוד חצי שנה והמשכתי עם התרופה ברציפות.
הפעם הקודמת שנכנסתי לדיכאון קל הייתה כששכרתי דירה עם שותף מהיחידה ועזבתי את המגורים בבסיס - דיכאון קל עם חוסר תיאבון וחוסר הנאה מדברים שנהניתי מהם לפני שחלף כעבור 3 שבועות.
לאחרונה התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית דרך מכון הקבע של הצבא (30 פגישות שהצבא מממן).
עברתי כבר 20 טיפולים, סיפרתי לה את כל הדברים האלה אבל בגדול השיחות הן מאוד על מה שעולה באותו רגע ופחות על נושא הדיכאון אלא על עניינים יום יומיים אחרים כמו בנות וכו'..
אתמול פתאום קרה משהו שגרם לי שוב לטריגר של הדיכאון (ידידות טובות שהשתחררו מהיחידה) ופתאום התחלתי גם לחשוב על השחרור של עצמי בעוד חצי שנה ונכנסתי למצב רוח מאוד ירוד כשהגעתי הביתה לסופ"ש. פתאום באיזשהו שלב הרגשתי שאפילו קיבלתי התקף חרד וכאב לי מאוד בחזה והתחלתי לבכות.
חיפשתי ממש עם מי לצאת בערב אבל חברים שלי היו עסוקים בלימודים ופתאום הרגשתי שאין לי אף אחד להיות איתו ואני בודד.
אני שוקל אם לספר את זה לפסיכולוגית שלי כי היא מאוד רוצה שאני אמשיך איתה את הטיפולים אחרי שהצבא יפסיק לממן ולא מפסיקה להסביר לי כמה זה חשוב אבל הם מאוד יקרים ואני לא בטוח שאני מרגיש התקדמות בטיפולים. אם אני אספר לה היא רק תדגיש יותר איזה תהליך אנחנו עושים וכמה אסור לי להפסיק את הטיפולים איתה לפני שאני משתחרר.
בגדול מה שמפריע לי זה הנטייה הזו להיכנס לדכאונות מאוד בקלות, להרגיש בודד וריקנות פתאום כשהמסגרת החברתית לא ברורה לי. אני רוצה לפתור את הבעיה מהשורש ואין לי מושג איך עושים את זה ! אני רוצה להיות מספיק חזק עם עצמי כדי לא להרגיש לבד כשאני עם עצמי ולא להיות תלוי כל כך במסגרת החברתית שאני נמצא בה.
אני מאוד לך מאוד על ההקשבה והעזרה ומעריך!

תשובה:  נטייה לדכאונות - (0)


שלום גיל,
אכן נשמע שהאפיזודות הדכאוניות מוכרות לך היטב, ומתעוררות בתקופות של שינויים ומעברים. מתוך כך, בהחלט יש להתכונן לאפשרות שגם סביב השחרור תחווה קושי, ושבאמת זה לא יהיה הזמן הטוב ביותר לא להיות בטיפול. חשוב שתשתף את הפסיכולוגית שלך בכל תחושותיך, לרבות החשש שהטיפול אינו יעיל מספיק והקושי לממן את הטיפול לאחר שיסתיים הסבסוד מהצבא. יהיה חשוב שתקדישו ביחד מחשבה מעמיקה לגבי המשך הטיפול במסגרת שתתאים לך מכל הבחינות- הן ברמה הטיפולית והן מבחינת היכולת לעמוד בעלות הטיפול לאורך משך הזמן שיידרש.
שיהיה בהצלחה!!
 X