על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו  -  (טלי קיי)


זה התחיל לפני חמש שנים. בצבא. בלי שום התראה מוקדמת. התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו.. זה הכניס אותי לשיתוק של כמה חודשים בהם הפכתי מהאדם האופטימי, מלא שמחת החיים, האסרטיבי, הפעיל והמצליחן שאני, לגופה. לכלום.
לא תפקדתי. ישנתי עם אמא שלי במיטה. לא הסכמתי לרגע להישאר לבד. לא אכלתי, לא ישנתי, להגיע לבד לשירותים או למקלחת היה בלתי אפשרי, שלא נדבר על לצאת מהבית.
לא היו התקפים. הייתה חרדה תמידית שלא הרפתה לרגע. לרגעים דריאליזציה. ובעיקר מחשבות לא פוסקות ולא נשלטות שיצאו מכל פרופורציה.
לקח המון זמן לשכנע אותי לקבל טיפול תרופתי.
והאמת? זה הציל אותי. התחלתי בפריזמה 20 מ"ג ועליתי בהדרגה ל40 מ"ג.
הרגשתי שקיבלתי את חיי בחזרה.
זה היה קצת כמו ללמוד ללכת מחדש.
5 שנים עברו מאז אותו התקף.
5 שנים טובות ורגועות בהן חייתי חיים מלאים ושלווים כמעט לחלוטין. נמנעתי ממספר דברים שפחדתי שעלולים להוות טריגר עבורי, כמו טיסות לחו"ל (הפחידה אותי עצם השהייה במקום רחוק ולא מוכר) כמו שינויים שרציתי אך פחדתי לעשות כמו להעתיק את מגוריי לתל אביב או לאילת, נמנעתי גם מסמים קלים למרות הסקרנות והרצון להתנסות.
אבל מעבר לכך, חיי היו טובים ומלאים. זוגיות, משפחה אוהבת, מעגל חברים רחב, עבודה מעולה.
לפני שבוע ימים בדיוק, זה תקף אותי. אחרי חמש שנים בהן לא היה לחוויה הנוראה בחיי שום זכר. כל השנים כאלה שהייתי בטוחה שעם הפריזמה שלי אני חסינה.
לא היו אירועים מקדימים שיכלו להוות טריגר, סתם עוד יום רגיל.
נזכרתי מיד שלפני כשלושה שבועות הייתי 4 ימים בלי הכדור. לא היה אותו באף בית מרקחת ונאלצתי לחפש מחוץ לעיר. האם 4 ימים הם מספיק זמן(אחרי 5 שנים עקביות) בשביל לעשות כזה נזק?
בשבוע האחרון מאז שזה קרה הספקתי לחוות את כל ההשלכות, הלחץ והסטרס שלא מרפה מהגוף, חוסר מנוחה, דריאליזציה לעתים, ובעיקר מחשבות.. מחשבות מחשבות .. לא ברור על מה. רק ברור לי שכל ההתמקדות, כל הריכוז, כל האנרגיה שלי בימים האחרונים מופנית לזה. לחרדה הזאת. וזה מפחיד אותי. אני פוחדת מהפחד. ופוחדת מזה שהחסינות שלי איננה. ולא יודעת איך ממשיכים מכאן ומאיפה מוצאים את הכוחות. ואיך מקבלים את החיים בחזרה. אני מתגעגעת לשיגרה שלי. השוחקת והמעייפת, לימים בהם לא התעסקתי אף לא לרגע במחשבות על חרדה. לקחתי את הכדור שלי כל בוקר אחרי האוכל כמעט על אוטומט, כמו ויטמינים. מבלי להשקיע בזה שום מחשבה חרדתית מיותרת.


תשובה:  התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו - (0)


שלום טלי,
אני מבינה שלחוות שוב אירוע של חרדה היה מאוד מפחיד ומאכזב. קשה להגיד בצורה נחרצת אם זה קשור לכדורים. לעיתים גם תחת טיפול תרופתי סדיר יכולים להישנות אירועי חרדה, גם אחרי תקופה ארוכה. אני ממליצה לך להפנות את שאלותייך לגבי הטיפול התרופתי לפסיכיאטר המטפל, שבוודאי מכיר אותך לאורך השנים בהן את מטופלת. בנוסף, שווה לשקול גם פניה לטיפול רגשי על מנת להתמודד עם הפחד העצום שאת חווה מפני החרדה, שנשמע שהוא זה שגורם למצוקה הרבה כרגע.
בהצלחה!

 X