על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

התמודדות עם מחלה של ביתי

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  התמודדות עם מחלה של ביתי  -  (אני)


שלום, לביתי בת ה 1.9 איבחנו מחלה כרונית שהתסמינים שלה החלו בגיל 3 חודשים. מאז אני בהתמודדות מתמשכת מול בתי חולים, רופאים ומרפאים והמון חוסר וודאות. עברנו הרבה מהמורות סביב הנושא כשכמה עדין מפעילים אותי כמו גמילה פתאומית ומיידית של ההנקה בגיל 7 חודשים, חששות ממזון ואיך הוא משפיע עליה ובאופן כללי קושי עצום בלקבל את המציאות ולהאמין בטוב או בכלל להאמין בעצמי...אני חשה אשמה כי אני מאמינה שהכל התחיל בעיקבות חיסון שנתתי לה וכעס גדול על הגורל שלה ושלנו. בגדול אני אדם חזק ובתקופה הזו גיליתי גם עד כמה אבל לאחרונה אני מרגישה שכל זה כבר גדול עלי, אין לי כח להתמודד עם כל מה שאני חשה, אין לי שום רצון משלי והכל סובב אותה. נוצרה אצלה הפרעת אכילה קשה בעיקבות המתח שאני יוצרת סביבה ואני מתפרקת בבכי ובעצבים לא סבירים כלפי משפחתי ובעלי לעיתים קרובות. כלפי חוץ חשוב לי להראות שהכל בסדר יחסית וזה שואב ממני כח שאין לי. התרחקתי מחברות ואני הרבה לבד עם הקטנה כי אני עושה כל הזמן השוואות ויש בי המון קנאה ושוב...כעס ותיסכול שאין לזה מרפא ואין לדעת לאן זה יוביל... האם אני בדיכאון? או אולי זו תשישות ? קיבלתי הפניה לפסיכיאטר אבל אני כל כך סולדת מתרופות וקשה לי המחשבה של תהליך ממושך עם פסיכולוג כי אין לי כח... מה את מציעה לי לעשות? תודה

תשובה:  התמודדות עם מחלה של ביתי - (0)


שלום לך,
את מתמודדת עם מצב מאוד מורכב, ובקלות ניתן להבין כיצד מתעוררות אצלך תחושות קשות של כעס, תסכול, קנאה ועוד. נשמע שאת מתמודדת כמעט לבדך, ומדובר בהתמודדות ממושכת ביותר. כמעט בלתי אפשרי לעמוד בכזה עומס רגשי ופיסי ללא ליווי ותמיכה.
אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי. יתכן באמת שהתהליך יהיה ארוך, אך גם ההתמודדות שלך ארוכה... אני חושבת שליווי נפשי משמעותי יותר במקרה זה מטיפול תרופתי, אם כי אינו סותר. במסגרת טיפול פסיכולוגי בהחלט יהיה מקום גם לשקול פניה לפסיכיאטר. טיפול יוכל לסייע הן להפחתת המתח והעול שאת נמצאת תחתם, וכן לעיבוד תחושותייך הקשות וקבלה של המצב הקשה שפקד אתכם.
עוד אמליץ לך לנסות לפנות לפסיכולוג שעוסק גם בהדרכת הורים, כך שיוכל לסייע גם בסיטואציות שונות מול ביתך.
אני מאחלת לך ולמשפחתך בריאות והצלחה!
 X