על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

התייצות בנוגע להמשך טיפול פסיכולוגי

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  התייצות בנוגע להמשך טיפול פסיכולוגי  -  (עינב)


שלום רב,
אספר בקצרה על המקרה שבעקבותיו אני פונה אליך. אחי הקטן כיום בן 19, עבר בילדותו התעללות מינית על ידי בן דוד שלנו שגדול ממנו בכמה שנים. במשך שנים הורי שלחו אותו לטיפול פסיכולוגי מבלי שידעו על הסיבה האמיתית שבגללה נטה למצבי רוח הסתגרות ודכדוך. כעבור מספר שנים מצבו הנפשי התדרדר בפתאומיות ולאחר נסיון התאבדות הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי עד שהתייצב ושוחרר. רק במהלך האישפוז הוא חשף בפעם הראשונה את מה שעבר עליו בילדות. חשוב לציין שההחמרה במצבו עד לאישפוז חלה באמצע כיתה י"א, בזמן שלמראית עין הוא פרח חברתית והכל נגדע בבת אחת. מאז הוא מטופל על ידי פסיכאטר מצויין שתומך בו לאורך כל הדרך ובמקביל פעם בשבוע הוא נפגש עם פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי, שעובד איתו על ההתמודדות עם הפוסט טראומה (שעד כה בנושא זה עשה עבודה מצויינת) ובנוסף עם חזרה לחיים הנורמלים כמו שאר בני גילו. מאז שאושפז(כבר לפני שנתיים) הוא ניתק קשר כמעט עם כל חבריו, אין לו סדר יום ואין שום עיסןק שהוא מתמיד בו.את רוב זמנו הוא מעביר בחברתיו הוריי ואין לו קשר לנערים בני גילו. נראה שהוא פיתח מאין חרדה חברתית והבטחון העצמי שלא מאוד ירוד. הוא לא תמיד היה כזה... הוא מאוד מתוסכל מהמצב הזה. הצעתי לו ללכת להתנדב לשירות לאומי או לצבא על מנת שיוכל שוב לחזור למסלול ולהכיר אנשים בני גילו והוא שמח מהרעיון אך לא מצליח להוציא את זה לפועל משום שהחרדות שהוא חווה הם בעצמה גדולה מאוד. הסיבה שאני כותבת לך היא שהוריי עובדי עצות. אמא שלי לא אוהבת ומסתדרת עם מטפל הנוכחי שלו וטוענת שהוא לא עושה מספיק כדי לעזור לו לחזור לתפקד חברתית ואילו אחי מרגיש שהוא סומך על המטפל ולא היה רוצה עכשיו להחליף אותו כי הוא כבר קשור אליו. המטפל מצידו מודעלכך שהוריי לא מרוצים מההתקדמות של אחי בהיבט של החזרה לשגרת חיים נורמלים אך הוא מסרב לשתף פעולה ומתנהג בפטרונות כלפי אחי. אימי הציע שבמקביל להמשך הטיפול איתו יכנס לתמונה קוצ'ר שילווה אותו יד ביד בנושא הזה אך המטל=פל דחה את זה בתוקף בטענה שהוא לא מוכן שעוד מישהו יהיה מעורב בטיפול. מה אפשר לעשות במקרה כזה? הטיפול נמשך כבר מעל שנתיים ואח שלי כבר ממש סובל מהניתוק מהחברה... האם זה מקובל לערב דמות נוספת בטיפול או שמה עדיף להשאיר הכל למטפל אחד גם אם נראה שהוא פחות מתאים לטיפול בנושא הזה?
מחכה לתשובתך
תודה!

תשובה:  התייצות בנוגע להמשך טיפול פסיכולוגי - (0)


שלום עינב,
את מעלה שאלה מורכבת ביותר שאין עליה תשובה חד משמעית, לא כל שכן כשאיני מכירה את פרטי המקרה לעומק. אנסה להאיר את הנקודות המשמעותיות למחשבה.
ראשית, הקשר הטוב שנוצר בין אחיך לבין המטפל הוא משמעותי ביותר, בעיקר לאור הקשיים של אחיך כפי שאת מתארת. קיימים מקרים בהם זה נכון וכדאי להכניס איש טיפול נוסף למשוואה, אך זה חייב להיעשות בשיתוף פעולה עם המטפל המרכזי. בנוסף, חשוב שזה יהיה אדם עם היכרות והבנה טובים בשיקום חברתי ותפקודי בבריאות הנפש (בניגוד למטפל שעוסק בבעיות חברתיות אצל צעירים שאינם מתמודדים גם עם קשיים כשל אחיך). כדאי להתייעץ בנושא גם עם הפסיכיאטר המלווה.
שיהיה בהצלחה וכל טוב!
 X