הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

דיכאון ונטייה לאובדנות - גבר בגיל העמידה 60

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  דיכאון ונטייה לאובדנות - גבר בגיל העמידה 60  -  (רועי )


שלום רב

אני מחפש מטפל לאבא שלי, בחור בן 60. פנסיונר של צה"ל.

הוריי נשואים; אבי למעשה שירת כל חייו בצבא ביחידות סגורות; בגיל 47 השתחרר משירות בקבע אחרי 30 שנה.
דווקא מהר מצא עצמו בשוק העבודה - בתור מנהל צי רכב של אלבר בצפון. השכר היה נמוך אבל העבודה סיפקה אותו למדי.

עם זאת, אבי הוא בחור צנוע, שטובת האחר לפניו תמיד. כל חייו רק שלום אימי ואנחנו, הילדים היינו בראש מעייניו וכך משגדלנו ופרשנו - הוא הפך מחד לסבא נפלא ומאידך- לאיש ללא תחביבים, חברים וב-5-6 שנים האחרונות תעסוקה.

הרצון לרצות את אימי ולהיות זמין עבורה ועבורנו, לצד שחיקה מתמשכת בביטחון העצמי בהעדר ציר תעסוקה מסודר הלכו והפכו את אבי לאדם סגור, שלא מרבה לדבר (מעולם לא היה דברן גדול); היחסים עם אימי עלו על שרטון שכן זו טוענת שלא מקבלת ממנו את היחס והנדרש כבן זוג על רקע היותו מסוגר, נתון אך ורק לשליחויות שלה וסוג של "אב בית" ומטפל לעת מצוא כאשר את זהותו האישית, המקצועית, החברית והאישית לא טיפח במשך למעלה מעשור

לאחרונה, ובכלל כל שהיחסים עם אימי מסלימים, הוא מאיים באובדנות, בורח ומסתגר, פעם אחת השתכר לילה שלם למרות שכמעט ולא נוגע באלכוהול. לאחרונה אף תועד כאשר לוקח כסא וחבל TRX בניסיון לתלות עצמו. המצב חמור למדי.
משעימתנו אותו הילדים עם הסיטואציה הוא נשבר והבין שמצבו לא טוב; שהפך לאיש לא נעים שקשה לדבר איתו,
שהוא טוען שהוא אוהב את אמא שלי אך לא מראה זאת כלל ומרבה לשקר ולטייח מולה כדי למנוע עימותים (אימי היא אישה תובענית למדי, כוכחנית ואסרטיבית שלאבי לאורך שנים היה נוח להיות תלוי מאחוריה המאפיינים שלה, ולהיות מופעל על ידה)

כולנו הבנו שנדרש טיפול מידי ותהליך לשיקום זהותו האישית של אבי ומתן אוויר ושינוי תפיסת עולמו, ככל שניתן, כדי שיוכל להטיב עם עצמו. דיבוריו על אובדנות בעת מצבי חיכוך ונתק מול אימי, ולאחרונה נסיונו לבצע/לקרוא לעזרה מדליק את כל המנורות.

אשמח לחוות דעת כמה מהר ומה ניתן לעשות מלבד למצוא את החמטפל הנכון עבורו; האם לנוכח מה שכתוב מעלה נדרשים מהלכים מהירים ואגרסיביים יותר?

אני די מבולבל ומנסה לראות איך מצד אחד אנחנו "על המשמר" ומצד שני לא "דוחפים" את האיש לטיפול פסיכיאטרי במשבר הראשון המובהק בחייו
תודה מראש

רועי

תשובה:  דיכאון ונטייה לאובדנות - גבר בגיל העמידה 60 - (הלה רובין מי-טל)


שלום רועי,
נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מאוד לא פשוט, אך שההתגייסות שלכם, הילדים, לטובת אביכם נוגעת לליבו ומסייעת לו להבין שהוא זקוק לעזרה.
בשל החשש מאובדנות, המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר באופן מיידי- בראש ובראשונה לשם הערכת המסוכנות, וכמובן לשם המלצה שתנבע מכך לגבי הכיוון הטיפולי המתאים ביותר. לאחר מכן יהיה זמן למציאת מטפל שילווה אותו לאורך זמן ביציאה מהמשבר ובהיבנות מחדש לנוכח כל השינויים שעבר.
בהצלחה!
 X