שאלה: נערה בת 14 - (א)
ילדה בת 14, שמחה כל כך שהתחברה לילדה מסויימת, אלא שאותה ילדה באופן שיטתי מתהפכת בהתנהגות שלה כלפיה וכל שבוע מכריזה על נתק בחברות. במהלך המלחמה חודש וקצת הספיקה לנתק למספר ימים את הקשר משך חמש פעמים!. בתחילה הילדה שלי הייתה בהלם, קבלה את זה מאוד קשה כי לא הבינה מה היא עושה שזה מגיע לזה כל פעם מחדש. המון נסיונות שלי להבין דרך הילדה האם גם לה יש חלק.. עם הזמן הנתקים היו פחות כואבים כי דברנו המון ובכל פעם מיקדתי אותה בכוחות ובאמת שלה. היום חזרה מביקור אצלה ובום שוב הודעה "החלטתי לסיים איתך את הקשר" ככה ללא התראה מוקדמת. משהו אצלי בבטן גרם לי לשאול את הילדה שלי האם הן מדברות על בנים, ומתוך זה הגענו לשיתוף של הילדה שלא רק שלא מדברות על בנים אלא הילדה כופה על הילדה שלי מגע שלא נעים לה והיא קופאת ולא מסוגלת להגיב. מבקשת נשיקות, מחבקת אותה ודורשת גם ממנה שתראה חום, שוחחנו על זה והיה נראה שהיא בהלם מעצם הגילוי שפתאום דברים נראים יותר הגיוניים.. הילדה לא מפסיקה להתקשר אליה ומנסה בכל דרך אפשרית באובססיביות ליצור איתה קשר. זה גיל מורכב, לא רוצה להרוס לילדה אבל גם לא רוצה ששלי תפגע עוד יותר..
מה הייתם עושים? אני ממש זקוקה לעזרה??
תשובה: נערה בת 14 - (מיכל)
אורלי שלום,
קשרים חברתיים שמבוססים על 'קפריזות' של צד אחד הם קשרים לא בריאים, את מתארת היווצרות של תלות מצד אחד ומצד שני מצבים של פגיעה קשה. אולי נתקלת במושג 'גזלייטינג' - מצב בו, בין היתר, צד אחד גורם לאחר לחוש אשמה על משהו שלא קשור בו בדרך שהיא בעצם פוגענית ומניפולטיבית. את צודקת בהחלט שלא היית רוצה להרוס לבת שלך, ושמדובר בגיל שבו חברויות הן עיניין מורכב, אבל נשמע לי לפי מה שתארת שההרגשה שלך שזהו קשר שלא יטיב איתה היא הרגשה נכונה. העובדה שהיא משתפת אותך בחלק מהדברים מעידה על הקשר הבטוח שלך איתה וזה הכי חשוב, שתדע לספר לך. אני מציעה לדבר איתה בעדינות, על מה שהיא אוהבת ומעריכה בחברות ביניהן ועל מה שלא, את יכולה לשתף בחששות שלך לגבי הפגיעה האפשרית: הנפשית והגופנית (או המינית?) ולאפשר לה לקבל את ההחלטה בעצמה. הורים לא יכולים "להחליט" על ילדיהם עם מי הם יתחברו, לא בגיל הרך ובוודאי לא בגיל ההתבגרות, אבל את בהחלט כן יכולה לעזור לה לבחון בעצמה את היתרונות והחסרונות מהקשר הזה.
בהצלחה
מיכל
