שאלה: הגבלת בילויים בחוץ של בת 15 - (יעל55)
שלום רב.
בתי בת ה- 15 התחילה בחופש הזה לבלות הרבה עם חברות.
לעיתים קרובות המפגש מתחיל בערב (לא ברור לי למה, אחרי שהתבטלו כל היום, אבל מילא).
בחופש אינני מגבילה אותה כלל במספר היציאות השבועי. אם הן הולכות לסרט, לקניון או לאחד הבתים אין לי בעיה, למרות שגם כאן אני לא מתלהבת כשזה גולש לשעות מאוחרות (נניח, אחרי 11 בלילה).
הבעיה מתחילה כשהן מעדיפות ללכת בערב לגן שעשועים או למגרש ספורט של בית ספר. לפי מיטב ידיעתי הן יושבות על אחד הספסלים או משתמשות במתקנים.
השכונה אמנם שקטה ובטוחה, אבל דעתי לא נוחה מסוג הבילוי הזה. הגנים מוארים חלקית וכמעט ריקים מאנשים.
אני עצמי לא הייתי בוחרת להסתובב במקומות כאלה בערב, ואני מנסה להסביר לה שעדיף שלא לעשות זאת, אך מצד שני אינני רוצה לעורר אצלה חרדות.
אני מתעמתת איתה על כך ותוהה למה אי אפשר ללכת למקומות כאלה בשעות הערב המוקדמות כשעדיין אור, ומדוע אינן יכולות להיפגש במרכז המסחרי על פיצה או גלידה.
היא מסבירה לי שהן רוצות להתנדנד. אגב, היוזמה ל"מפגשי הגנים" האלה היא של החברות האחרות, אך בתי תמיד נענית.
אמנם לא דיברתי עם האמהות האחרות, אך נראה שלהן אין בעיה, וזה מקשה עלי להגביל אותה.
מה לעשות?
תשובה: הגבלת בילויים בחוץ של בת 15 - (0)
שלום יעל,
ראשית אציין כי את מעלה סוגייה המעסיקה הורים רבים, גיל ההתבגרות מעמיד את ההורים מול מציאות חדשה, בצרכים והרצונות של המתבגרים משתנים ואנו כהורים נאלצים להתמודד עם סוגיות שטרם נדרשנו להם.
יש בדברייך קונפליקט מסויים, מחד את מספרת שאינך מגבילה אותה וכי בחופש הגדול את מרשה לה יותר, מנגד סוגיית הגן שעשועים מטרידה אותך כיון שאת מרגישה שעלולה להיות בעיית מוגנות.
מסגרת מערכת היחסים בינכן היא המשמעותית בסוגייה היכולת לשוחח, לדבר בגילוי לב ואף לשתף אותה מה מדאיג אותך וממה את חוששת, אין צורך לחשוש כי הדבר יזרע בה חרדה, היא נערה בת 15 וראוי להכינה לחיים, כאשר את משתפת בגלוי ועושה הבחנה בין גלידה במקום ציבורי לבין גן משחקים חשוך את מלמדת אותה הבחנה וזה דבר מאוד חשוב.
אני מבקש להוסיף משהו מניסיוני לגבי בני נוער, מתבגרים בגיל 15 לרוב לא נוטים להתנדנד בגן ציבורי, כפי הניראה קיימת מוטיבציה אחרת לבלות שם, אולי לחץ חברתי, אולי דברים אחרים, מכול מקום כהורה בעל אחריות את יכולה לשוחח איתה על כך אך גם להיות אסרטיבית לגבי מה לא מקובל עלייך. הכלל שאני מנחה לגביו הוא שכאשר לתחושת ההורה קיימת אי ודאות לגבי ביטחון בטיחות ובריאות, זהו תפקידנו להעמיד גבול ברור.
השיח הוא חשוב ומשמעותי על מנת ליצור הבנה וגילוי לב לגבי מה מדאיג אותך, אך המילה האחרונה בסוגגיה זו צריכה להיות שלך כהורה. כלומר לגיטימי להגיד לה בסופו של דבר, אני מכבדת את רצונך אך לא מסכימה שתגיעי למקום זה או אחר בשעה כזו.
בהצלחה
