שאלה: בני בן ה 14 ושמונה חודשים שנגרר אחרי נערים - (אנונימית)
בני ילד טוב עם קשב וריכוז ללא צורך ברטלין, אני מציינת את זה בגלל שקראתי שילדים אלו פחות מפעילים שיקולי דעת. לאחרונה החל לעבוד באולם אירועים ביחד איתו הגבלנו את העבודה לפעמיים בשבוע. השינוי המשמעותי החל בערב לג בעומר שהחליט אחרי העבודה ללכת עם חבריו שעובדים איתו באולם אירועים לבלות זה הריח לי לא טוב הוא הבטיח שלא יגרר ושישמור על עצמו . סמכתי עליו והלכנו לישון. ברבע לשלוש בבוקר אני מקבלת שיחת טלפון ממגן דוד אדום שהזמינו לו אמבלונוס הוא שתה השתכר ולא הרגיש טוב . אספתי אותו הקיא בדרך הביתה הצטער מאוד. אחרי כמה ימים הלך לעבוד שסיים את העבודה טילפן אלי ואמר אני יוצא עם חברים יחזור מהר. פה כבר לא יכולתי לשתוק קודם אני לא סומכת על חבריו דבר שני זה יום לימודים התרגזתי ואמרתי לו מיד תחזור ובנוסף טלפנתי למנהל העובדים והסבתי את תשומת ליבו שגם הוא שתה וגם לא חוזר הביתה שאין לו אפילו 15 . כרגע הילד כועס על הצד שנקטתי ומאיים לעזוב את הבית . אם אפשר עצה וסליחה שזה ארוך
תשובה: בני בן ה 14 ושמונה חודשים שנגרר אחרי נערים - ( )
שלום רב,
מכפי העולה מתאורך בנך הוא נער שבדכ משתף פעולה וקשוב, וכי המקרה עם שתיית האלכוהול הינו בבחינת מקרה חריג. את צודקת בדאגה שאת מעלה וברצון להיות מעורבת בחיי נער קטין וצעיר. לצד זאת ובמיוחד שהביא צער על התקרית יש מקום משמעותי ללכת לכיוון של בניית אימון מחודש שעליו לעמול לשם כך. כלומר זוהי הזדמנות לחדד את מושג האחריות והבטיחות באוזניו ומכאן להבהיר מהי הציפייה שלך. עם זאת על הדרך להיות מכובדת ומכבדת אותו, בגיל ההתבגרות החשיבות של הסביבה היא משמעותית ועקרונית ומכאן כעסו שכן פנייתך למעסיק היא בבחינת פעולה פולשנית שלא היה מוכן לה. צרו שיח מחודש, תתיםי את נושא האמון מחדש ותסמנו דרך יחד שבה את יכולה להרגיש כי ניתן לסמוך עליו. בנוסף במקום כעס שתפי אותו בדאגה שלך שיבין מהיכן את פועלת. והתהליך הזה יוביל להזדמנויות נוספות שיקבל ממך להוכיח את אמונו ולצד זאת זכרי כי גיל זה מאופיין בסקרנות, רצון להרגיש גדול ולעיתים אף התנסויות שלנו ההורים מציפות חרדה. בהצלחה
