שאלה: בן 12 שהפך את המנוחה לאידיאולוגיה - (מיה)
יש לי ילד מקסים, בן יחיד, בקרוב בן 12. הוא נבון מאוד, בין התלמידים המצטיינים בכיתה, וניחן בחוש הומור ודמיון עשיר. אבל - הוא מעדיף לצמצם עשייה בכל תחום למינימום ההכרחי, ואפילו אם מדובר בבילוי (סרט, באולינג, מפגש עם חבר, טיול, ללכת לבריכה וכו') יעדיף לוותר על מנת "לנוח". הדבר היחיד שהוא תמיד יקדם בברכה זה משחקי מחשב, צפייה בטלויזיה, והפלגה בדמיון הפרטי - ממציא לעצמו סיפורים בד"כ בהשראת דמויות מסדרות אנימה, מחבר עלילות המשך חלופיות ועוד (שזה מרתק בעיני והצעתי לו להעלות את זה על הכתב (אין לו כוח) או אפילו להקליט את עצמו בטלפון/מכשיר הקלטה ואני אתמלל - אבל הוא סירב נחרצות). כשהוא כן נענה לפעילות (הרבה פעמים בעזרת דחיפה שלנו) הוא נהנה, וחוזר במצברוח מצויין ואפילו מבקש להמשיך בבילוי (נניח אם בילה אצל חבר, הוא מזמין אותו למחרת). את שיעורי הבית הוא מתאמץ לסיים בביה"ס ע"ח ההפסקות כדי שלא "יגזל" ממנו זמן המנוחה בבית, ולעיתים הוא קצת מתמרמר לפני הליכה לחוגים (שהוא בחר!!) מאותה סיבה...
במקביל מרגיש לי שהוא עצלן(?) נורא. אם נתקל במשהו לא ברור במשחק מחשב למשל, הוא שואל אותי. אני מפנה אותו לחפש בגוגל את התשובה ואז הוא כועס ואומר שאין לו כוח. אחרי שהסברתי לו עשרות פעמים שאני לא מסתירה ממנו, אלא שזה בדיוק מה שאני הייתי עושה, ושהכל כ"כ זמין, וכאשר אני נתקלת במשהו לא ברור או צריכה מידע אני מחפשת בגוגל, הוא קצת נפתח לרעיון וכבר לא כועס על התגובה שלי, אבל עדיין מנסה את מזלו קודם כל אצלי... הוא גם מעדיף כמעט בכל מחיר להימנע מכל משימה בבית (לא מוותרת לו, והוא מבצע), מעדיף שיסיעו אותו על פני ללכת ברגל, וכו'. אני מאוד מבינה את הצורך בזמן לעצמו ועם עצמו - אבל צריך שיהיה איזון כלשהו - ונוכח קידוש הפאסיביות, חוסר הסקרנות, העדר היוזמה וצמצום הפעילות אני ממש מודאגת ולא יודעת איך לעורר אותו לפעולה או אפילו לרצון לפעולה כלשהי. כל עצה תתקבל בברכה, תודה
תשובה: בן 12 שהפך את המנוחה לאידיאולוגיה - (רועי אזולאי)
היי,
ראשית אציין כי מדברייך עולים מאפייני גיל ההתבגרות שאצל כל אחד באים לביטוי קצת שונה. ראשית תשאלי את עצמך ממה את מודאגת? מהו שמדאיג אותך, האם מה שאת קוראת לו העדר מוטיבציה בהכרח מעיד על כך שיהיה גם כאשר יהיה אדם בוגר? אין סיבה לחשוש מכך.
שניץ מדברייך עולה כי לבנך מוטיבציה רבה, אבל לדברים שהוא בוחר.
בכוך האמור להשתתפות בבית זה נהדר שזה על השולחן ואת לא מוותרת, כך צריך להיות. באשר לבילוי החברתי, תפקידך הוא לשקף ולעודד לתפקידו הוא לבחור. אם נהנה כאשר עושה זאת בוודאי הוא זוכר זאת, בנק הזמן הזה יש משהו אחר שמסקרן אותו וזה בסדר גמור, לא רוצה להקליט? לכתוב? בסדר גמור זה הבילוי שלו. נשמע שמהמקום של החשש את משתדלת מעט יתר על המידה עבורו, תשאירו לו את הבחירה הזו, לעודד זה נפלא, לשקף זה נהדר, אבל שהוא יבחר עם הרווח והמחיר.
מציע לך בחום, להוריד מעט מהדאגה ולאפשר לעצמך יותר שלווה בעניין, מתבגרים גדלים וצמחים ולאו דווקא הבחירות של היום הם גם של מחר.
בהצלחה
