שאלה: בת 5 - האם לפנות לאבחון ? - (דנית)
שלום רב, יש לנו שני ילדים, הבכור כבן 8 והשניה בת 5. הבת מאז לידתה עם עוצמת תגובה מאד גדולה, ומזג מאד סוער, נטיה לבכי וצרחות אינסופיות. ילדה חכמה וכשרונית, אולם הולכת לאיבוד בסערת הרגשות. היום אנו בתהיה האם לפנות לאבחון וטיפול עבורה. בגן הגננת מציינת את השתלטנות, הקיצוניות והקושי ביחסים בינאישיים. אולם בגן עומדת בד'כ בכללים ובבית מתפרקת. נציין שמדובר בהורות רגועה של שני בני הזוג, עם גבולות מאד ברורים וסבירים שיודעים לעמוד עליהם. אנו מקפידים מאד לחזק על התנהגות חיובית, ועובדים על יצירת אוירה חיובית ונעימה בבית. כמו כן לאור הסערה של הבת, אנו לאחר תקופות ארוכות של הדרכת הורים בענינה. לציין גם שהאח הבכור הוא ילד נעים הליכות מאז ומעולם ללא כל בעיות התנהגות. ויחד עם כל זה אנו מגיעים עימה למצבים מאד קיצוניים, של בכי וצרחות של כשעה וחצי, שתלטנות אינסופית, התחשבנויות, דיבור לא נעים וכו. אינה גמולה מפיפי בלילה ואין לה מוטיבציה להתקדמות לכיוון של בגרות רבה יותר. בעבר גם גילינו כמה בקלות היא מפתחת חרדות, אך בהכחדה של חרדות (מחיות למשל) הצלחנו לטפל באופן התנהגותי הדרגתי לבד. אולם הסערה הרגשית וקשיי ההתנהגות עדין עימנו. וכאן נחלקות הדעות. אשתי סבורה כיום שיש לילדה בעיות אורגניות והיא זקוקה לאבחון וטיפול רגשי/כימי/אחר ובדחיפות. אני סבור שהיא ילדה מאד קשה, אולם שאין פתרונות קסומים ויש להמשיך ולעבוד על הגבולות ועל ההחזקה בבית. מה דעתכם ?
תשובה: בת 5 - האם לפנות לאבחון ? - (0)
שלום רב,
בהתייחס לשאלתך - נראה שהשבת עליה בצורה הטובה ביותר. המשך עבודה והדרכה לכם ההורים - על הצבת גבולות תוך כדי יצירת מסגרת מכילה ומחזיקה עבור בתכם, היא בשלב זה האפשרות הנכונה ביותר מבחינה טיפולית. בנוסף, ניתן לחשוב על שילוב בתכם בטיפול תומך (פסיכותרפיה הבעתית: בדרמה, בתנועה, באמנות, או דרך כל אפיק הבעתי אחר) ו/או שילובה בחוג בקהילה בעל אספקט פיסי שדרכו היא יכולה לרכוש מיומנות וויסות עצמי תואמת גיל.
בהצלחה.