התפתחות הילד

הערכה התפתחותית:

אמנם ההתפתחות מתחילה בלידה ונמשכת עד הזקנה המאוחרת אך הערכה התפתחותית נערכת בדרך כלל עם תינוקות וילדים צעירים בגל הרך. בהערכה התפתחותית יש להתחשב בכל הגורמים הנוגעים בחייו של הילד – המשפיעים על התפתחותו ומושפעים ממנה – המשפחה הקרובה, המסגרת החינוכית, הקהילה וכד'. באבחון הפסיכולוגי-התפתחותי יש לקחת בחשבון את ההשתנות המהירה של ילדים במהלך השנים הראשונות – לפיכך, תוצאות האבחון אינן תקפות לאורך זמן ובעצם משקפות את הסטטוס התפקודי הנוכחי של הילד. בנוסף, האבחון העכשווי אינו יכול לנבא את ההתפתחות העתידית (אלא אם מדובר בתסמונת שמהלכה ידוע או בפגיעה נוירולוגית משמעותית וידועה).

ההערכה ההתפתחותית חייבת להתחשב בהקשר החיים האמיתי של הילד ולכן אצל תינוקות ופעוטות יש חשיבות רבה בעריכת האבחון ההתפתחותי בסביבת החיים הטבעית (ככל שניתן) של הילד (בבית, בגן, אצל המטפלת) ואצל ילדים גדולים יותר, רצוי לצפות בילד ביותר מסביבה אחת (אם הילד בא למטרת האבחון לקליניקה של הבודק, הרי שרצוי לצפות בו גם במסגרת הגן). האבחון הפסיכולוגי-התפתחותי נערך באוריינטציה התערבותית – כלומר, מנסים לשרטט את תמונת הילד בהווה על מנת לאתר תחומי חוזק ולהשתמש בהם דרך טיפולים כדי לקדם נקודות חולשה של הילד. בניגוד למבוגרים או ילדים גדולים יותר – ילדים קטנים מאד רגישים לאינטראקציה עם הבודק ולכן חשוב שהאבחון ייערך באווירה נינוחה וסבלנית, מכוונת ומכילה. טווחי הקשב של ילדים צעירים הם קצרים יחסית ולכן רצוי לחלק את תהליך ההערכה לפגישות קצרות יחסית בהן ניתן יהיה למצות את הפוטנציאל של הילד בכל תחומי התפקוד (קוגניציה, תקשורת ושפה, מוטוריקה, הסתגלות ויכולות אדפטיביות, יכולות רגשיות-חברתיות).בנוסף, ההערכה ההתפתחותית נערכת פעמים רבות בשיתוף ההורים או לפחות בנוכחותם.

יש חשיבות רבה בהערכה ההתפתחותית לאסוף מידע מכמה מקורות שונים במידת האפשר (הורים, גננת, ואנשים אחרים הבאים במגע עם הילד). להערכה התפתחותית מספר שלבים:

•  *  ראיון התפתחותי עם ההורים: ההורים מתארים את ההתפתחות המוקדמת של הילד, המערך המשפחתי, ההיסטוריה המשפחתית, הריון לידה והשגת אבני דרך, משחק, תגובה למגע, תנועה במרחב, יכולות שפתיות, מיומנויות חברתיות וכד'.


•  *  דו"ח גננת: דו"ח מובנה שבו הגננת מפרטת את תפקודיו של הילד בתחומי ההתפתחות השונים


•  *  בדיקה ישירה של הילד: תצפית במשחק חופשי ומובנה, שימוש בכלי אבחון פורמאליים המותאמים לגילו ותפקודו ההתפתחותי של הילד, שימוש בשאלונים (להורים ו/או לגננת). האבחון כולל מיפוי של התפקודים בכל תחומי ההתפתחות (אשר הוזכרו קודם).


•  *  תצפית בגן: על מנת לבחון את המיומנויות והכישורים התפקודיים של הילד כפי שהם באים לידי ביטוי בהקשר הטבעי של חיי היום יום שלו


•  *  אינטגרציה של המידע והכללתו בדו"ח מסכם. הדו"ח יכול לכלול אבחנה ספציפית, מספר אבחנות המתאימות לתפקודו הנוכחי של הילד, או לא לכלול אבחנות כלל. הדו"ח בדרך כלל כולל המלצות להמשך ההתייחסות לילד: טיפולים בתחומים שונים, השמה במסגרת המתאימה לצרכיו של הילד, מעקבים, אבחונים נוספים, התערבויות ספציפיות (כגון: שילוב הילד בחוג תנועה בקהילה, או עידוד מפגשים של הילד בתיווך הורי עם ילדים מהמסגרת החינוכית, או הדרכת הורים ועוד).